אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      עלון מחודדין לטו בשבט
דף הבית >> חגים ומועדים >> טו בשבט >> עלון מחודדין לטו בשבט

 
פנינים לט"ו בשבט. קובץ pdf

 אלבום חדש

לקראת יום ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, יצאו ילדי תלמוד תורה משכנות הרועים בראשון לציון, לנטיעת עצים. בסיום התפללו הילדים להצלחת הנטיעות.

גם אנו מתפללים להצלחת הילדים הרכים, שיגדלו להיות תלמידי חכמים ויפרחו ויביאו פירות טובים ומתוקים.
 
 
 השקדיה פורחת
השקדיה פורחת

ילדי ת"ת "משכנות הרועים" בראשון לציון עם מארי אליהו, נוטעים אתרוג
 ילדי הת"ת יצאו לחצר משפחת חג'בי בראשון לציון ונטעו שתילים והתפללו להצלחת הנטיעה.
Viewing this content requires Silverlight. You can download Silverlight from http://www.silverlight.net/getstarted/silverlight3.

הקש לצפיה מוגדלת
חשוב לט"ו בשבט
 

הרה"ג משה ויא שליט"א

תולעים בפירות
Kosher Videos : video.yehudim.net
 כאשר התרחק עם ישראל מארצו עם המצוות התלויות בה, איבד החג ממשמעותו הפרקטית ונותר כיום ציון משני יותר עד לעליית האר"י לצפת. את מנהגו במהלך ט"ו בשבט מתאר ר' חיים פלאג'י:
"רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) זצ"ל וחבריו תקנו להרבות באכילת פירות ביום ט"ו בשבט. יש שנוהגים לאכול רק ט"ו מינים של פירות ויש שאוכלים דווקא מ-ז' המינים שבהם נשתבחה ארץ-ישראל. אולם רבים נוהגים להעלות על השולחן פירות לחים, יבשים, רקוחים וכבושים, עד חמישים מינים ויש שנוהגים להשלים עד מאה פירות וכולם נוהגים להקדים ולברך על הפירות של שבעת המינים לפי סדר כתיבתם בפסוק"
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."
– מסכת ראש השנה א, א
 ראש השנה לאילן. מאי טעמה? אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיה: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. היינו: שכבר עברו רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה.
(ראש השנה, י"ד, רש"י)
 
חד אמר: כבר יצאו גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ. וחורנה אמר: עד כאן היו חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה.
(ירושלמי, ראש השנה, פרק א')
 
בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא. פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק. אמר לו רבי מנדל:
"לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול"
(ילקוט החכמה)
 
 
 
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"; אמר להם הקדוש ברוך הואלישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו:
נשב ולא נטע, אלאהוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היונוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד מתיגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשםשמצא - עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.
מדרש תנחומא, פ' קדושים
 

 
ט"ו בשבט
'ט"ו בשבט'

קיצור בדיקת המזון מתולעים מאת הרה"ג משה ויא שליט"א

אריה הכהן פלשניצקי כל הזכויות שמורות לרב המחבר
מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש' 18/01/2008

באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש ב"ה אומרים בחמשה עשר בו (משנה ראש השנה פ"א מ"א).
ראש השנה לאילן למאי נפק"מ? למעשרות. הואיל שהמעשרות אינם שווים בכל שנה בשנה, הראשונה שאחר שנת השמיטה והשניה, וכן הרביעית והחמישית שנות מעשר שני המה, והשנה השלישית והשישית שנות מעשר עני הם. (מלבד מעשר ראשון שיש בכל השנים). והואיל שאין מעשרים מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת חשוב לקבוע את היום שבו יוצאת שנה אחת ונכנסת שנה שניה. ואולם בענין זה יש הבדל בין ירקות לפירות האילן הואיל ודרך גידולם שונה, נקבע גם לזה ר"ה שלו, ולזה ר"ה שלו, ופירות האילן ר"ה שלהם בט"ו בשבט. וקבעו חכמים את יום ט"ו בשבט כיום גבול בין שנה לחברתה כיון שביום זה כבר יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות. וכל חנטה של פירות שהאילן יוצא מכאן ואילך ברכת השנה החדשה תהא, בט"ו בשבט כבר אגורים דישנה ושימנה של האדמה בתוכה ממה שגישמי החורף הפרוה וכל נטיעות שנוטעים מט"ו בשבט ואילך בחזקת שילקטו יפה ויוציאו פירות[1]. (וכן לענין ערלה ורבעי נגמרת השנה בט"ו בשבט, ויש אומרים שגם לענין פירות שביעית הפירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שנה שמינית דינם כשל שביעית).
עצמו של יום
ט"ו בשבט אע"פ שהוא נקרא ר"ה אין בו דיני יו"ט לא לענין איסור מלאכה ולא לענין מאכל ומשתה ולא לענין הזכרת המאורע בעת התפילה, אבל יש בו שינוי משאר הימים שאין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו[2] ואם חל בשבת אין אומרים בו אב הרחמים[3]. וכן אין אומרים צדקתך צדק במנחה. ואם חל ט"ו בשבט ביום א' אין אומרים במנחה בשבת[4] צדקתך צדק. ואין מתענים בו[5] ואין אומרים בו צידוק הדין[6] רק לת"ח בפניו. [7]חתן ביום חופתו אינו מתענה בט"ו בשבט[8].
שני טעמים נאמרו בשבחו של יום[9]:  נאמרו בזה שתי טעמים א. לפי שיש בר"ה זה מענין שבח ארץ ישראל כי ביום זה מתחדש כח האדמה שבא"י להניב תנובתה ולהוציא פירותיה ולהראות שבחה, ורוב שבחה של א"י על פירות האין נאמר ככתוב (דברים ח' פס' ח') "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש. הרי שבחה של א"י בשני מיני דגן וחמשה מיני פירות האילן שדבש האמור כאן, בדבש תמרים הכתוב מדבר, שאדמת א"י מחדשת בו כוחותיה להוציא שימנה ודיבשה. יום של שמחה הוא לישראל וכשישראל אוכלים מפירות הארץ ונהנים מטובם הרי הם מברכים עליה תחילה וסוף למי שהנחילם ארץ חמדה זו. ומתפללים אליו שיחדש נעוריה כמקדם וככל אשר הבטיח לאבותיהם אברהם יצחק ויעקב ככתוב באותה פרשה שמדברת בשבחה של א"י ( דברים ח'  פ' י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"[10].
ב. ר"ה לאילן הוא גם שעת תפילה, שכך היא מידתו של הקב"ה שבכל תחילת הצמיחה של כל אחד מברואיו הוא סוקר את כל עתיו עד סוף כל מעשיו, והוא זמן הדין, ואז עת תפילה היא לבקש על הצלחתו, זאת ועוד והתורה המשילה את האדם לעץ השדה,[11] הרי שיום זה מעין יום הדין הוא, גם לאדם שנמשל בעץ, וזהו אופיה של אומה זו, של ישראל, שהם שמחים ביום של דין יצא הדין כאשר יצא ובלבד שיראו הכל שיש דין ויש דיין ומפני[12] שישראל אוהבים דין ושמחים בו לכן הם יוצאים זכאים בדין[13].
מנהגי ט"ו בשבט:
כתב המג"א[14] נהגו האשכנזים[15] בט"ו בשבט להרבות במיני פירות של אילנות. לכבוד שמו של יום[16].
ובספר שבט מוסר[17] פרק ט"ז: בצוואת ר"א הגדול כתב בני היה זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט, שמנהג וותיקין הוא.
 ובסידור היעב"ץ[18] כתב ונהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים.
ובספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאג'י[19] כתב, ליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות, ונהגו רוב תפוצות ישראל לסדר בשולחן מכל פירות האילן ופירות הארץ עד אשר תשיג ידו, וכל אחד מברך על פרי אחד. האיש מברך על החיטה אחר ברכת המזון כדכתיב חלב חיטים ישביעך[20], כדי שיהיה לו מזונות בריווח. והאשה על הגפן כדכתיב אשתך כגפן[21] פוריה. והבן על הזית שנאמ'[22] בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך. רימון ואגוז לבנותיו ע"ש הפסוק כבודה[23] בת מלך פנימה. דבש ותפוח לתינוקות ע"ש הכתוב[24] תחת התפוח עוררתיך, [25]דבש וחלב תחת לשונך, כמו שכתב כל זה ידיד נפשי בני הגדול הי"ו בספר והוכיח אברהם פ' ל"ד ושם הביא משם ס' ברכת אליהו דהעיקר הוא ט"ו פירות וביארם שם ושילמוד בכל פרי פרק אחד ממשניות והם פיאה שמונה פרקים ביכורים שלשה, ר"ה ארבע, והם נגד בריאה, יצירה ועשייה[26] עיי"ש .
ובס' מאמר המנהגים מובא:
 
חמישה כנגד עשיה: חמישה כנגד יצירה: חמשה כנגד בריאה:
א. רמון א. תמרים א. תאנה
ב. שקדים ב. זית ב. גפן
ג. אגוז ג. עונב ג. תפוח
ד. תרמוס ד. גודגניות ד. אגסים
ה. סידרה
 
ה. עוזרדין ה. חבושים
קליפתן של אלו היא מבחוץ ונזרקות. אלו נאכלים בלי קליפה וקליפתן בפנים והן הגרעינים. אלו נאכלים בקליפתם.
 
 
עוד כתב בספר מועד לכל חי הלכה ח' כי רובא דעלמא אין נוהגין כן, אלא קוראים בספר "פרי עץ הדר" על הסדר לפי הפירות שיש לו, ויש שאינם נוהגים כלל לסדר הפירות. ויש שאינם נוהגים דוקא שבע מיני פירות דנשתבחה בהם א"י וכו'. ויש מקומות דאינם לומדים כי אם ט"ו שירים שבתהילים. ובכף החיים[27] כתב ויש שעושין לימוד באותו הלילה דהיינו שלומדים משנה או זוהר בענין אותו הפרי, ואח"כ מברכים עליו.
ובספר עיר הקודש והמקדש[28] כתב: האשכנזים מסתפקים רק באכילת פירות של א"י, ובחילוק חבילות פירות לילדים, והספרדים נוהגים לאוכלם בחבורות וקריאות של שמחה וזמרה, ועל כל פרי אומרים מזמורים, פזמונים ושירים משבח הארץ ופירותיה, וחכמי הספרדים נעורים בליל ט"ו מתאספים בבתי מדרש ובישיבות ועורכים תיקונים בלימודים (שנדפסו בחוברת מיוחדה בשם פרי עץ הדר) ליקוטים מתורה וכתובים ומדברי חז"ל ביחוד מאמרי הזוהר המדברים מעניני  פירות הארץ והם מהדרים לאכול מכל מיני פירות (פרי עץ ואדמה) הנמצאים במקום ועד למספר שלושים מינים (ג' פעמים עשר ע"פ הקבלה) ומכבדים זה את זה לברך על ברכת פרי. ועל כל פרי ופרי אומרים מהלימודים ופזמונים.
נוהגים[29] להדר לאכול פרי חדש שעדיין לא אכלוהו בשנה זו כדי לברך עליו שהחיינו, [30]כתב המ"ב כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה[31].
 
בגדי יו"ט:
בליקוטי מהרי"ח[32] כתב שהיו צדיקים שלובשים בגדי יו"ט בט"ו בשבט כי הוא ראש השנה לאילונת ואדם עץ השדה ועיי"ש.
נתינת צדקה:
כתב בספר מועד לכל חי[33] כשחל ט"ו בשבט ליל שני מה טוב למי שחננו בעושר דיעשה חילוק לת"ח וצנועים ביום י"ד בשבט לפחות כשחל במוצ"ש מפני דיצאו משבת ולית להו כלום כדי לקנות פירותיהם ועוללים שאלו ואין ידם משגת לקנות ואית להו צערא טפי משאר שנים ואשרי אדם דיש לו עניים ות"ח סביב שולחנו בלילה הזאת ויהיה ברכת ה' בכל אשר לו ויזכה לשנים רבות נעימות. וטובות אמן.
ובספר מעשה הצדקה[34] כתב דיפריש תשעים ואחת פרוטות לצדקה ביום ט"ו בשבט כמנין אילן וגימטריה מי"ם עם הכולל וכמנין אמן.
נוהגים דהמלמדי תינוקות מלמדים את תלמידיהם כל ט"ו שירים כדי שילמדו בשולחן אביהם ליל ט"ו בשבט[35].
כתב המג"א[36] בני אוסטרייך נוהגים שאין אוכלים קיטניות בימים שאין נופלים משום דדמי לאבילות המתגלגל ולכאורה לפי דבריו יוצא שאין לאכול קיטניות בט"ו בשבט.
בט"ו בשבט קודם ברהמ"ז[37] אומר שיר המעלות.
אתרוג:
כתב בספר בני יששכר[38] מה שקיבלנו מאבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין השי"ת בעת המצטרך למצוה כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל. הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה שיזמין לו השי"ת לעת המצטרך את הפרי עץ הדר והנה תפילתו תעשה פירות.
כתב בספר כף החיים[39] ומנהגינו ביום הושענא רבא לאחר התפילה ליקח הלולב וכו' והאתרוג עושים אותו מרקחת בסוק"ר[40] אחר החג[41] להעלותו על השולחן בליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות בכלל הפירות שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אישה ומ"ג אם היא הרה ללדת וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהיא סגולה שתלד בריווח ולא בצער ויצא הוולד בר קימא לחיים טובים וארוכים ולשלום, כשאוכלת ממנו באותה שעה[42].
יש נוהגים לברך על ריח האתרוג[43].
האוכל אתרוג בט"ו בשבט אינו מברך שהחיינו[44] משום שאינו מתחדש משנה[45] לשנה.
 


[1]. ספר התודעה ט"ו בשבט עמ' ריב.
[2]. שו"ע או"ח סי' קל"א סעי' ו' ומעניין הוא לשון הגר"א (שם) שכתב אמאי א"א תחנון בט"ו שבט שהוא ר"ה
 לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהם יו"ט. למנצח מזמור לדוד אומרים בט"ו בשבט (רמ"א סי' קל"א סעי' א').
[3]. רמ"א סי' רפ"ד סעי' ז'.
[4]. שו"ע סי' רצ"ב סעי' ב' ועי"ש.
[5]. שו"ע סי' תקע"ב סעי' ג' ועיי"ש.
[6]. רמ"א סי' ת"כ סעי' ב'.
[7]. סידור היעב"ץ עמ' שע"א.
[8]. מ"ב סי' תקע"ג סק"ז ועיין בספר המועדים בהלכה עמ' רכ"ג.
[9]. עיין בספר שם משמואל פר' בשלח עמ' קצ"ד.
[10]. ספר התודעה עמ' רי"ג.
[11]. שנאמר (דברים כ' פ' י"ט) כי האדם עץ השדה. 
[12]. וע"ע טור סי' תקפ"א סעי' ד'. ספר התודעה שם.
[13]. ספר התודעה שם.
[14]. סי' קל"א סעי' ט"ז ומובא במ"ב קל"א סק' ל"א.
[15]. ובכף החיים סי' קל"א ס"ק צ"ז כתב וכן יש נוהגים בספרד.
[16]. פרי חדש קל"א בשם תיקון יששכר.
[17]. מובא בטעמי המנהגים עמ' ש"ע בקונטרס אחרון סי' תתס"ו.
[18]. סידור בית יעקב עמ' שע"א.
[19]. סי' ל' סעי' ז'.
[20]. תהילים קמ"ז פסוק י"ד.
[21]. תהילים קכ"ח ג'.
[22]. שם.
[23]. תהילים מ"ה יד'.
[24]. שה"ש ח' ד'.
[25]. שם ד' י"א.
[26]. הסדר הזה מובא בספר מאמר המנהגים, וכתוב שם שהאר"י ז"ל היה נוהג כסדר הזה (דהיינו גם המשניות).
[27]. סי' קל"א אות צז'.
[28]. לר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ח"ג י'.
[29]. ספר התודעה ט"ו בשבט עמ' ריג'.
[30]. סי' רכ"ה ס"ק י"ט.
[31]. ובענין מה קודם ברכת הפרי או שהחיינו עי' לקמן בענין שהחינו.
[32]. ח"ג עמ' קפט'. סי' ל' סעי' י'.
[33]. סי' ל' סעי' י'.
[34]. מועד לכל חי שם. סעי' ח'.
[35]. סעי' ח'. סי' קל"א ס"ק י"ד.
[36]. סי' קל"א ס"ק י"ד. מ"ב סי' א' ס"ק י"א וע"ע בספר דרכי חיים ושלום סי' תתל"א.
[37]. מ"ב סי' א' ס"ק י"א וע"ע בספר דרכי חיים ושלום סי' תתל"א.
[38]. חודש שבט מאמר ב' סק"ב.
[39]. סי' תרס"ד ס"ק ס'.
[40]. ובליקוטי מהרי"ח ח"ג עמ' קפ"ט כתב והמנהג שהאתרוג אשר יצאנו בו ידי מצוה בסוכות מטגנים אותו וכו'
ואוכלים אותו בט"ו שבט.
[41]. ובספר דרכי חיים ושלום סי' תתל"א באה"ד כתב ובסוף הסעודה דחמשה עשר בשבט הביאו על השולחן
טס מלאה פירות מפירות שונים וגם אתרוג מבושל (וציוה בביתו לדקדק שלא לכבוש ולעשות האתרוג לאכול
רק אור לט"ו שאז מסוגל לזה.
[42]. וע"ע בספר אלף המגן בקו"א סי' תר"ס סק"ו ובפסקי תשובות סי' תרס"ד בהערה מס' 28.
[43]. מועד לכל חי סי' ל' סעי' ז' כדי לתת שפע לנשמה מעולם האצילות מאמר המנהגים.
[44]. שו"ע סי' רכ"ה סעי' ו'. ומ"ב ס"ק ט"ז.
[45]. גמ' סוכה דף ל"ה ע"א.
האזן גם לשיעוריו הנפלאים של הרב שליט"א

1. מוחזק כנקי
הגדרה: באופן רגיל תמיד נקי.
דינו: פטור מבדיקה
דוגמאות: אבטיח, בננות, אבוקדו, מלפפון, קישואים, קולורבי, קוקוס, קווקר בקופסאות פח, אבקת אפיה, קפה, סוכר, מלח, קינמון, וכדומה.
2.[*] לעתים רחוקות נגוע
הגדרה: רק לעתים רחוקות נגוע, או שאוחסן תקופה ממושכת או בתנאים לא נאותים.
דינו: אינו חייב בדיקה אבל ראוי להתבונן באופן כללי או לבדוק מדגם. נמצאו סימני נגיעות יש לבודקו, לדוגמא: שוקולד, איטריות, מצות, גזר.
דוגמא לסימן: איטריות [*].
3. * לעתים נגוע- ("מיעוט מצוי")
הגדרה: לעתים נגוע, ונגיעותו אינה נחשבת לתופעה יוצאת דופן או נדירה.
דינו: חייב בבדיקה.
בדיעבד אם כבר התבשל ללא בדיקה, ואין אפשרות לבודקו לאחר הבישול –מותר.
דוגמאות:
קבוצה זו כוללת את רוב המאכלים, כגון:
פירות: רוב הפירות כגון: שזיפים, אפרסקים, ענבים, משמש, רימונים, תמרים, אגוזים.
ירקות: חלק מהירקות כגון: סלק, צנון, פלפל.
תבלינים: כגון פפריקה, עלים מיובשים (פטרוזליה מיובשת וכדומה).
מזונות יבשים: כגון קמח (באריזה ביתית), אורז (באריזה ביתית), פיצוחים, חומוס, שעועית יבשה.
דוגמא לסימון: אורז *.
4. ** מוחזק בנגיעות-רוב פעמים נגוע
הגדרה: מאכלים שרוב פעמים מצוי בהם נגיעות.
דינו: חייב בבדיקה. אם לא נבדק, אפילו בדיעבד שכבר התבשל- אסור (אם אין אפשרות לבודקו לאחר הבישול).
דוגמאות:
ירקות
אספרגוס, ארטישוק, בצל ירוק, ברוקלי, חסה, כוסברה, כרוב, כרובית, סלק עלים, פטרוזליה, שמרי, תירס קלחים, תרד.
פירות
גויאבה, חרובים, תאנים טריים ויבשים, תות שדה.
קטניות
עדשים חומים, פולים, רוביא, [אורז בשקים].
כללי
עלי גפן, [קרפיון-המשווק ללא פיקוח].
דוגמא לסימון: כרוב **
5. # נגיעות חיצונית
הגדרה: הנגיעות רק בצדו החיצוני של הפרי. כנימות על פירות: פרי הדר, ולעתים אפרסקים, תפוחים, שזיפים, זיתים, מנגו, גויאבה.
דינו: חייב בבדיקה בהתאם לקבוצה אליה משתייך.
דוגמא לסימון: לימון#

הערה: להלן יסומן כל מצרך בהתאם לקבוצת הנגיעות אליה הוא משתייך: [*], *,**,#


תיאור קצר על התולעים המצויים

א. בירקות
1. כנימות עלה: זבובונים עגולים בגודל 2\1 עד 2 מ"מ . צבעם בדרך כלל צהוב-ירוק, ולעתים גם בצבע אפור-שחור. כאשר הם מתים הם מתיבשים וצבעם משתנה לאפור-לבן. חיים בדרך כלל בקבוצות גדולות. מצויים בירקות עלים, כגון חסה, כרובית, תרד, פטרוזיליה, שמיר, תות שדה ועוד.
2. טריפס: כעין פס דק בגודל 1/2 עד 2 מ"מ. צבעו שחור, צהוב או לבן. נוטה להתחבאות. מצוי ב: כרוב, שמיר, כרובית, תירס, בצל ירוק ועוד.
3. זחלים: זחלים בצבע ירוק-אפור בגודל 1/2 עד 6 ס"מ. מכרסמים ומנקבים את הירק וגורמים לפירורים כהים.
מצויים ב: חסה, כרוב, כרובית, פלפל ושעועית טריה. בפקעות (כגון סלק, צנון) צבעם לבן-קרם. ובגזר צבעם כתום.

ב. פירות
1. כנימות: כעין נקודה או פסיק בצבע חום על קליפת הפרי (אינן חודרות לפרי), ירודות בקלות על ידי גירוד בציפורן. (1/2 עד 2 מ"מ).
מצויות ב: פרי הדר ולפעמים בשזיפים, גויאבות, אפרסק או תפוח עץ. (על אפרסק ותפוח עץ הן גורמות לכתמים אדומים על הקליפה).
3. זחלים: חודרים לפרי בעיקר דרך העוקץ וגורמים לפירורים כהים. צבעם חום-אדום וגודלם מ1/2 ס"מ עד 2 ס"מ.
מצויים באפרסקים, שזיפים, משמש, רימונים, תפוחים ועוד.

ג. במזון יבש
(קמחים, דברי מאפה, קטניות).

חרקים: חרקים קטנים בגודל 1/2 מ"מ עד 3 מ"מ בצבע חום או שחור. פוגעים בכל סוגי המזון ובפרט בקטניות, גורמים לחורים עגולים בקטניות.
2. עש: זחלים בצבע קרם עם ראש כהה, גודלם מ-1 מ"מ עד 8 מ"מ, גורמים להתהוות "קורי משי" דביקים ופירורים לבנים או חומים.
כאשר הם מתים צבעם משתנה לחום.
מצויים בכל מזון יבש ובפרט בקמחים, פיצוחים ותמרים.
3. אקריות (מילבי"ן): יצורים זעירים בגודל גרגרי חול בצבע לבן. חיים בדרך כלל בקבוצות גדולות. אם מבחינים בהם אין להשתמש במזון.
בימינו נגיעותם מועטת. מזון המאוכסן במקום לח, סיכוייו להיות נגוע, יותר גדולים.

ביאור מושגים
מי סבון: מים עם מעט סבון לכלים (אמה, פרינט, סטרילי וכד') ללא בושם (שלא ישאר ריח בפירות) בריכוז קל כמו לשטיפת כלים. זמן השרייה במי סבון- כ-3 דקות. הניקוי יעיל גם להרחקת שאריות ריסוס.
בדיקה כנגד האור: מחזיקים את הירק הנבדק מול החלון לאור היום (לא מול השמש ממש), או מעל שולחן אור (של גרפיקאים), או מול מנורה טובה (לא מסנוורת ולא רחוקה מדי).
בדיקה תחת האור: בדיקה תחת מנורה או תחת חלון או במרפסת פתוחה.
סינון קטניות: מסננים את הקטניות כשהן יבשות [לפני הבדיקה] דרך מסננת עם חורים גדולים יחסית, כגון "מסננת אטריות", ומתבוננים בנשורת.
הצפה במי מלח. [בדיקת בטחון לאחר הבדיקה בין הגרגרים]:
ממיסים 2 כפות מלח בתוך ליטר מים, שופכים את הקטניות, מערבבים מיד, ומה שצף מיד למעלה מוציאים.
השריה במים. [לקטניות גדולות כמו שעועית וחומוס]:
מרתיחים את הקטניות בתוך מים בכמות פי שנים-שלשה מהם. מכבים את האש. משאירים את הסיר מכוסה למשך שעתיים. (או להשרות אותם במים קרים למשך 8 שעות). לאחר מכן בודקים על כף היד.


אופן הניקוי והבדיקות

הסימון [*], *, **, # - קבוצת המזון אליו משתייך המצרך *)
מצרך ללא סימן- מוחזק כנקי

אגוזים *
אגוזי המלך*: פירורים רבים, או אם האגוז משופשף, מכורסם וכד' הוא בדרך כלל סימן לנגיעות. חוטים הם סימן ברור לנגיעות של תולעי עש, ואין להשתמש באגוזים. מסננים דרך מסננת עם חורים גדולים, ומתבוננים על האגוזים משני צדיהם. נמצאה נגיעות ודאית ראוי לא להשתמש באגוזים.

אגוזי קשיו *: לעתים קרובות נגועים, צריך לחצותם ולבודקם. כירסום הוא סימן לנגיעות. מעט פירורים חומים דקים בין שני החצאים, הם בדרך כלל שאירות מהקליפה ואינם סימן לנגיעות.

אגוזי פיקאן: בדרך כלל נקיים.

אגוזי אילסר *: יש לבדוק את כולם מבחוץ, ולפתוח כמה אגוזים לשם מדגם, נמצאה נגיעות יש לפתוח את כולם ולבדוק. (במרכז האגוז מצוי כתם שהוא מהגידול הטבעי ואינו סימן לנגיעות).

פיסטוק חלבי *: יש לחצותם ולבודקם.

אגסים [*] לעתים רחוקות נגועים. אם האגס רק וממוסמס, יש לחתוך ולבדוק.

אורז * ר' קטניות.

אננס בקופסאות: בחזקת נקי.
אננס טרי: עלול להיות נגוע, כשחותכים לבדוק אם מצוי כתם, מכורסם או ממוסמס.

בוטנים * לבדוק את כולם מבחוץ (לאחר קילוף הקליפה הקשה) ולפתוח כמה אחדים למדגם.
אם נמצאו סימני נגיעות יש לחצות את כולם.
בקיץ דרושה תשומת לב מיוחדת. (בתקופה זו הם מאוחסנים שנה שלימה ומומלץ לחצות את כולם).
בוטנים טחונים: לפזר ולבדוק או לסנן, ואם נמצאה נגיעות אין להשתמש.

גריסים- ר' קטניות

גרנולה * מוצר בעייתי המורכב ממוצרים רגישים (צימוקים, שיבולת שועל, נבט חיטה וכד') לפזר ולבדוק ביניהם.
היות וקשה לבדוק את התערובת, מומלץ להכין גרנולה בבית לאחר בדיקה של כל מרכיב.

גרעינים לבנים – מוחזקים כנקיים.

גרעינים שחורים **- צריך לפתוח כל אחד ולבדוק. ( הקלופים נגועים מאד).

דובדבנים -/*
-דובדבנים חמוצים מתוצרת הארץ: מוחזקים כנקיים.
-דובדבנים מתוקים מתוצרת הארץ: לפתוח ולבדוק מדגם.
-דובדבנים חמוצים תוצרת חוץ: לבדוק מדגם.
-דובדבנים מתוקים תוצרת חוץ: לבדוק אחד אחד.
-דובדבנים מסוכרים בקופסאות: לפתוח ולבדוק אחד אחד.
-דובדבנים מצומקים (מיובשים), להשרות מדגם במים רותחים למשך שעתיים, לפתוח ולראות אם יש נגיעות, אם מוצאים נגיעות, יש לבדוק את כולם.

זיתים *
זיתים ירוקים: לעתים נגועים ברימות הגורמות לכתם חום בזית. אולם במקרים רבים הכתם החיצוני נובע רק ממכה. לכן זית עם כתם יש לפתוח ולהתבונן אם מצויה מחילה בפנים. זיתים ללא חרצנים יותר קלים לבדיקה.
נמצאו זיתים נגועים יש לפתוח את כולם, היות ולעתים הנגיעות אינה ניכרת מבחוץ.
זיתים שחורים: יש חשש גבוה יותר לנגיעות (כי הם בשלים ורבים). ויש להזהר יותר. זיתים מושחרים ללא חרצנים יותר קלים לבדיקה.

חומוס *
-נגוע בחרקים הנמצאים מתחת לקליפה הדקה ואין אפשרות להבחין בנגיעות כאשר החומוס יבש.
א. להרתיח את החומוס במים בכמות פי 2-3 מהחומוס:
ב. לכבות את האש, ולהשאיר מכוסה במשך שעתיים:
ג. לשטוח מספר גרגרים על כף היד ולבדוק מצד אחד, להפוך ליד השניה ולבדוק את צדם השני.
ד. אם נמצאו שלושה ודאי נגועים (חורים עגולים אופייניים או כתם כהה מתחת לקליפה) – יש לבדוק אחד אחד מבפנים (לאחר קילוף ופתיחה).
הערה: במקום להרתיח את החומוס אפשר להשרות אותו במים קרים למשך 8 שעות.
ראוי תמיד לחצות מספר גרגרים, היות ולעתים נגוע בתולעי עש במרכז הגרגיר.

חיטה * ר' קטניות.

חרובים ** בחזקת נגועים.
לשבור לחתיכות קטנות, או לחצות עם סכין חד לכל אורכו ולבדוק היטב בפנים.

מישמש *
מישמש טרי: לחצות את הפרי, להוציא את הגלעין ולבדוק בפנים. (הנקודות על הקליפה אינן כנימות). אם הוא רק מדי, "לקפלו" החוצה ולבדוק.
מישמש מיובש: הנמכר חצוי- לשטוף במים פושרים ולבדוק:
הנמכר סגור- לפתוח ולבדוק כנגד האור משני הצדדים.
לדר: כדאי לבדוק את כל הדף כנגד האור, אולי נדבק זבוב וכד'.

ערמונים * לפתוח ולבדוק אחד אחד. (אפשר לבדוק גם אחרי הבישול).

פופ קורן *
  1. גרגרים: מסננים עם חורים גדולים ומתבוננים בנשורת. מפזרים ובודקים בין הגרגרים. נקודה שחורה בקצה הגרגיר אינה סימן לנגיעות, אלא קליפה מהקלח.
אם נמצאו חורים יש לשטוח על צלחת זכוכית שקופה, לבדוק מלמעלה לאחר מכן להגביה את הצלחת ולהסתכל מלמטה. אם מוצאים כמה חורים, עדיף לא להשתמש, היות ועלולה להיות נגיעות פנימית שלא נראית מבחוץ.
פופ קורן מוכן (מנופח) – מותר להשתמש ללא בדיקה.

פיצוחים *
הפיצוחים למיניהם כגון בוטנים או אגוזים, נקטפים פעם בשנה, ומאוחסנים לתקופות ארוכות (שנה ויותר), ולכן הם לעתים קרובות נגועים.
א. בודקים את כולם חיצונית (לאחר הקילוף):
ב. פותחים כמה מהם לשם מדגם, אם הם יפים ללא חורים, חוטים וכד'.
ג. אם יש חורים, חוטים או אם הם נגועים מבפנים, צריך לפתוח ולבדוק אחד אחד.

צימוקים * - מאוחסנים זמן רב ולכן עלולים להתליע.
צימוקים צהובים המיובאים מקליפורניה בדרך כלל נקיים וקל לבודקם. מפזרים על כף היד ובודקים מצד אחד ואחר כך הופכים ליד השניה ובודקים את צדם השני.
צימוקים צהובים מתוצרת הארץ וצימוקים חומים לבדוק כנ"ל ואחר כך:
להשרות כמה דקות במים פושרים ולערבב.
אם יש נגיעות, התולעים יצופו למעלה. אם נגוע אין להשתמש בצימוקים, היות והם עלולים להיות נגועים במפנים ואין אפשרות לבדוק.

קואקר- /* (שיבולת שועל)
בקופסאות סגורות הרמטית, בחזקת נקי.
בשקיות עלול להיות נגוע, לכן יש לסנן במסנת של אטריות ולראות אם נופלים חרקים. לאחר מכן לפזר ולבדוק ביניהם. אם נמצא נגוע אין להשתמש היות וקשה לבודקם באופן מוחלט.

קוקוס (שלם וטחון) – בחזקת נקי. (אלא אם כן אוחסן ליד מוצר נגוע).

קטניות *
(אורז, חיטה, גריסים, עדשים אדומים, כוסמת, וכן רוב הקיטניות הקטנות)
א. לבדוק בחנות אם יש הרבה אבקה בתחתית השקית, וכן אם מצויים גרגרים הדבוקים לשקית ע"י קורים, (קל להבחין בכך כשהופכים את השקית מצד לצד). הם סימן לנגיעות, ועדיף לא לקנות מוצר כזה.
ב. כשהגרגרים עוד יבשים, מסננים אותם במסננת רשת (של אטריות) על גבי משטח כהה או לבן, כל מה שבין הקטניות יפול דרך המסננת. מתבוננים על המשטח: אם נפלו רק פירורים או חלקי חרקים – אפשר לעבור לשלב ג'. אם יש חרקים קטנטנים דמויי גרגרי חול- הוא סימן לנגיעות באקריות (מילבי"ן) ואין להשתמש בקטניות אלו. (תופעת זו נדירה יחסית).
ג. בודקים את הקטניות על גבי משטח לבן, בין הגרגרים. יש לבדוק מתולעי עש לבנות, (הסימן לקיומם הוא קורים), וחרקים קטנים בצבע שחור או חום. כתמים ונקודות שחורות על הקטניות, או גרגרים סדוקים, לא נובעים מתולעים או חרקים, ולכן אין צורך להוציאם.
ד. שלב זה מתייחס לאורז מלא, חיטה, גריסים וכד' וכן אורז לבן שנמצאה בו נגיעות, (אורז לבן שבכל השלבים היה נקי, אין חובה לבצע שלב זה). אפונה יבשה, כוסמת ובורגול שנמצאו נגועים בשלבים הראשונים (א, ב, ג) עדיף לא להשתמש בהם.
הצפה במים – לוקחים כלי עם מים בכמות כפולה מהקטניות, מוסיפים 2 כפות מלח לליטר מים ומערבבים. שופכים פנימה את הקטניות ומערבבים מיד- גרגרים נגועים והחרקים שלא נמצאו בבדיקה יצופו על פני המים.

רימון - /**
בגידול מסחרי בחזקת נקי.
גידול פרטי (לפעמים נמכר בחנויות) לעתים קרובות נגוע. (חור גדול או איזור חום בפרי). לעתים יש על הגרגרים כתם קטן כהה שהוא פגם בגידול ולא תולעת.

שזיפים *#
לבדוק מצדם החיצוני אם יש כנימות או נקב.
זן שגיב (שחור מוארך): לחצות ולבדוק היטב. אם רק וממוסמס, "לקפל" את בשר הפרי החוצה ולבדוק בין הנימים.
הזן העגול: לחתוך את ראש הפרי בסכין (חתך לרוחב) ולבדוק אם ישנה חדירה

שזיפים יבשים: בדרך כלל נקיים. לשטוף מבחוץ, לחצות ולבדוק או לשטוף מבפנים.
שזיפים בקופסאות שימורים: לחצות ולבדוק בתוכם.

שקדים * (מקולפים) לבדוק את כולם בדיקה חיצונית, וכמה אחדים לחצות ולבדוק מבפנים.
אם נמצאה נגיעות צריך לבדוק את כולם גם מבפנים. (שפשוף קטן בקליפה החומה אינו סימן לנגיעות).

תאנים** נגועות מאד. קשה להבחין בתולעים כי הם דומים מאד לנימים שבפנים הפרי.
בדיקת תאנה טריה:
א. חוצים את התאנה, "מקפלים" אותה החוצה ומתבוננים.
ב. שמים את התאנה בכוס זכוכית שקופה עם מים, כאשר פתח הפרי כלפי מטה. אם התאנה נגועה, אפשר להבחין בתולעים קטנים השטים במים, לאחר כ-2 דקות הם שוקים בתחתית הכוס. במקרה כזה אין לאכול את התאנה, כי אין בטחון שכל התולעים יצאו.

תאנים יבשות** בעייתיות יותר, היות והתולעים הלבנות לאחר שהתייבשו צבען הופך לחום, וקשה יותר להבחין בהם.
כדאי לקנות את התאנים היבשות כשהן רכות ועסיסיות, ולא כשהן ישנות וקשות.
בדיקת תאנה יבשה:
א. שוטפים היטב מבחוץ וסביב העוקץ.
ב. בודקים מבחוץ אם אין חור נוסף לחור הטבעי.
ג. חוצים את התאנה לשנים ובדקים כנגד אור חזק.
כדי להקל על הבדיקה, מהדקים את הפרי באצבעות כדי שתהיה דקה יותר, וגם שקופה יותר בבדיקה כנגד האור.
עדיף להוריד (עם כפית) חלק מהגרגרים, כדי שהתאנה תהיה יותר דקה.
*אם היא מאד מיובשת, מומלץ לשטוף את התאנה במים גם מבפנים.
*צבע שחור בתוך התאנה מצביע בדרך כלל על נגיעות.

תות שדה **
א. רצוי לקנות פרי בעל מבנה ישר וחלק. לא מעוך, לא מקופל, לא "תאומים" וללא חריצים.
ב. חותכים את העלה הירוק עם מעט מהפרי הנוגע בו (כ-1 מ"מ) וכן מקומות מקופלים וסדוקים.
ג. משרים במי סבון ל-3 דקות.
ד. שוטפים היטב, כל פעם מספר פירות תחת זרם חזק, מכל הצדדים.
ה. אם הסדק מגיע על החלל הפנימי, יש לחצות את הפרי, מומלץ לחצות כמה פירות לשם מדגם ולבדוק מבפנים.

תמרים * תמרים יבשים- חוצים ובודקים משני הצדדים כנגד האור.

תפוזים [*] # וכל פירות הדר
1. נגיעות חיצונית: על הקליפה מצויות כנימות בצבע חום. ולכן כשחותכים תפוז יש להזהר שהכנימות שעל קליפת התפוז לא יחדרו לפרי, וכן שלא יעברו מהיד לפרי וכד', וכן כשסוחטים פרי להזהר שלא יכנסו למיץ. אם רוצים להשתמש בקליפה (לימון) לשפשף עם מברשת קשה או "סקוטש ברייט" ומים.
2. נגיעות פנימית: תולעים בצבע לבן. תפוזים מגידול יהודי הם בחזקת נקיים מנגיעות זו עד פסח.
צריך להזהר מתפוזים של ערבים. וכן מתפוזים אחרי פסח.
אם פותחים תפוז והוא רך- ממוסמס ו-או בעל צבע וריח משונה, יש לבדוק את הפלחים, תופעה זו אינה שכיחה.

תפוחי עץ-/* בחורף כמעט אין בעיה כי הם עוברים בדיקה יסודית לפני הכנסתם לבתי הקירור.
לכן רק אם יש חור, פגם, או אם הפרי רקוב בחלקו- יש לפתוח ולבדוק.
בקיץ מומלץ תמיד לחצות את התפוח ולבדקו מבפנים.



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים