אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת בא עד
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר שמות הרב רוזנבלום >> פרשת בא עד
 
בס"ד
 
פרשת בא – הרב ברוך רוזנבלום תשע"ד

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו פרשת בא תשע"ד.
עוסקת הפרשה ביציאת ישראל ממצרים. שלוש מכות הביא הקב"ה על המִצרִים במִצרָים בפרשה זו ארבה חושך ומכת בכורות. ולאחר שהתורה עוסקת בהרחבה גדולה על מה שבני ישראל צריכים לעשות בליל הסדר במצרים, אומרת התורה בסוף פרק  יב', ( מ-מא ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:(מא) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עשר פסוקים מאוחר יותר (נא) וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם, כל מי ששם לב, זה כמעט אותו פסוק רק עם מעט שינויים. בפס' מ"א כתוב וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ, לא משמע שהקב"ה הוציא אותם, הם יצאו ובפס' נ"א כתוב - וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה'.
בפס' מ"א כתוב יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה', לא כתוב בני ישראל, בפס' נ"א כתוב  הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם, ודאי שיש כאן איזה מסר, ודאי שהתורה לא סתם כתבה וחזרה על כך פעמיים ורבותינו מסבירים את ההבדלים בין הפסוקים.
כדי להסביר את השינויים הללו ולבארם, אנו נצטרך להציג את השאלה כמו שהיא ולחזור אליה מאוחר יותר, כשנגמור להסביר את מכת הארבה ולבארה ולאחר מכן נגיע אל עיקרם של דברים.
פרשת השבוע פותחת, בציווי של הקב"ה למשה רבינו ללכת אל פרעה, במקום שיאמר בפרשה, לך אל פרעה, נאמר 'בא אל פרעה', למרות שזו לא הפעם הראשונה שהקב"ה משתמש במילים 'בא אל פרעה'. גם במכת ערוב  וצפרדע כתוב 'בא אל פרעה', אבל כאן זה תחילתה של פרשה, כל המפרשים שואלים מדוע כתוב 'בא אל פרעה' ולא לך אל פרעה.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.
'בעל הטורים' כותב כאן  בֹּא אֶל פַּרְעֹה - יש רמז לשלוש מכות שעתיד הקב"ה להביא עוד על מצרים – ארבה חושך ומכת בכורות, נרמז במילה 'בֹּא '.
הפס' הבא:
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'
השאלה שנשאלת כאן מה פירוש הדבר  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ. באף מכה לא כתוב בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, בכל המכות יש מצוות סיפור יציאת מצרים, מה השוני במצווה הזאת לספר לבנך ולבן בנך? דבר נוסף : בפעם הראשונה התורה מצווה את האדם לטפל גם בנכדים שלו  - בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, אומנם התורה כותבת גם לגבי  מעמד הר סיני, מצווה התורה את אותו הדבר, אבל זו הפעם הראשונה שמצווה התורה לטפל גם בנכדים שלו. אתה צריך לספר להם את ההתעללות שיש במצרים, צריכה לבוא מכת ארבה במצרים, תספר להם על ההתעללות הזאת גם לבנים שלך וגם לנכדים שלך. כמובן שכל אחד שואל את עצמו, מה יש במכה הזאת מה המכה הזאת מיוחדת יותר מאשר מכת צפרדע, שחין, מה יש לספר במכה הזאת יותר מכל מכה אחרת? כל מכה יש התעללות, מכת צפרדע, שחין אין בהם התעללות? כתוב ש'החפץ חיים' היה קורא את מכת השחין היה מתגלגל מצחוק, כיון שהיה מתאר איך המצרים היו מתגרדים. במכת צפרדעים כתוב שהיו מדברות מבטנם ' תגיד מתי יוצאים מפה ', אז חסר התעללויות?!  מה יש במכת ארבה שאין בכל מכה אחרת?
אלו השאלות שרבותינו מאירים כאן בתחילת הפרשה וכמובן הדברים האלה צריכים ביאור.
השאלה המרכזית שמאיר אותה גם הרמב"ן וגם 'הכלי יקר' – בכל אחת מהמכות שהקב"ה הביא על המִצרִים במִצרַים, בשניים הייתה התראה ובשלישית לא  הייתה התראה. הקב"ה אומר למשה רבנו אני הולך להביא מכת דם, וכשתהיה מכת דם, הכל יהפוך לדם, היאור יבאש וכו'.
משה רבנו הולך לפרעה ואומר לו את מה שמסר לו הקב"ה. אחרי זה אומר הקב"ה, משה תגיד לאהרון שיקח את המטה ויכה על היאור ומתחילה מכת דם, אז זו 'מכה מסודרת'. הקב"ה אומר למשה מה אמור לבוא, משה הולך לפרעה ואומר לו מה אמור לבוא. בכל מכה ומכה אומר הקב"ה למשה מה אמור להיות ומה ההשלכות ומשה רבנו הולך לפרעה ומודיע לו. המכה היחידה בכל מכות מצרים, שהקב"ה לא אומר למשה רבנו מה אמור לבוא, ומשה רבנו בא ואומר לפרעה תשמע, אתה הולך לקבל מכת ארבה - וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (י,א-ב)
 מוזכר כאן מכת ארבה? לא.
(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי (ד) כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ: {ה} וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה
הקב"ה אמר לך שהוא מביא מכת ארבה? לא אמר לך שום דבר. הוא אמר לך וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, איפה הוא אמר לו שהקב"ה מתכוון להביא מכת ארבה? בשום מקום לא כתוב שאמורה לבוא מכת ארבה. באים כל המפרשים ומנסים למצוא מה המקור שמשה רבנו ידע שמכת ארבה אמורה לבוא.
בא הרמב"ן ומביא דברי מדרש – במילה וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ רמוזה מכת ארבה, איפה? אומר הרמב"ן יש פסוק בספר יואל, ידוע לכולם שגם ביואל הייתה מכת ארבה, והייתה קצת יותר רחבה מאשר במצרים, ושם כתוב בספר יואל פרק א':
(א) דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל: (ב) שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם: (ג) עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר: (ד) יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל
אומר הנביא יואל, על המכה הזאת צריך לספר לילדים, והילדים יספרו לנכדים והנכדים לנינים, צריך לספר את מכת הארבה בכל דור ודור. בקיצור סיפור על מכת ארבה. אומר הרמב"ן אתה רואה שהמקום הנוסף שעתיד הקב"ה לספר לדורות הבאים זה במכת ארבה, הינה בספר יואל שהיה שם מכת ארבה אמר הקב"ה תספרו את זה לבנים, לבני בנים עד הנינים.
אמר משה אם הקב"ה עתיד לצוות בימי יואל, לספר על מכת הארבה  שהיתה בתקופה ההיא ומצווה הקב"ה את משה רבנו וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ איזה עוד מכה מצווה הקב"ה לספר עליה? רק מכת ארבה שבימי יואל. אם ככה שהקב"ה אומר לו וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ במילים האלה טמונה ההוראה להביא את מכת הארבה. כך מסביר הרמב"ן את הדברים.
בא כאן 'הכלי יקר' ואומר אני לא מבין, מה יש לספר על המכה של הארבה שמובאת ביואל, למה צריך גם שם לספר לילדים, הרי זה לא יציאת מצרים שם, מה מיוחד במכת הארבה?
בא ר' שמשון מאוסטרופולי ואומר שהלימוד של מכת הארבה, כתוב במילה 'בא אל פרעה' משה רבינו שאל את עצמו, למה הקב"ה אומר לו בא ולא לך? למרות שגם במכת הצפרדעים הוא אומר לו 'בא', אבל כאן, הוא לא אומר לי איזה מכה הוא מתכוון  להביא, בצפרדע הוא אומר לו שהוא מביא צפרדע, בערוב הוא אומר לו שהוא מביא ערוב כאן, הוא לא אומר לי מה הוא מתכוון להביא, אם הקב"ה אומר לי 'בא אל פרעה' הוא מתכוון לארבה. מה הקשר בין 'בא' לארבה?!
אומר ר' שמשון, ישנם בלשון הקודש אותיות מתחלפות – אותיות ב-ו-מ-פ – 'בא אל פרעה' – תכניס את ה-'בא' בתוך פרעה, איך? באותיות המתחלפות -  פ-ב, ע-א, תחליף את האותיות האלה במילה פרעה ותקבל את המילה ארבה, לכן אמר לו בא אל פרעה. אלה הדברים שאומר ר' שמשון מאוסטרופולי.
בא ר' בונים מפשיסחא ואומר שהקב"ה לא אמר למשה רבנו איזה מכה לתת, אלא אתה בוחר את המכה, בחירה שלך, מה שנקרא מכה אחת לפי מה שאתה חושב, אני לא אומר לך מה להכות, אתה תחליט איזה מכה והיות ומשה רבנו אומר מה פתאום שאני אחליט על מכה, אמר, בא נחפש בדברים של הקב"ה למה הוא מתכוון. אומר ר' בונים, הוא הבין שהכוונה לארבה, והארבה, הוא אומר זה כביכול, המתנה של משה רבנו, כלומר אתה תחליט על המכה, 'מכה על חשבון הבית'.
אומר ר' בונים, מאיפה לומדים את זה? מביא שתי ראיות נפלאות ביותר:
  1. כתוב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ,שואל הרב בשביל מה צריך את המילה אָזְנֵי, לכאורה מיותרת. אומר ר' בונים זה ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ.
    בתורה שבכתב – שהקב"ה אומר על מכת דם  שכתובה בתורה, אז אתה קורא את זה בתורה, זה תורה שבכתב. כשזה תורה שהקב"ה אמר למשה רבנו לעשות זה לא שלו, זה תורה שבע"פ, אם זה תורה שבע"פ זה לא בעיניים, זה באוזניים, לכן אומר לו הקב"ה וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, זה מכה שלך, תורה שבע"פ, לכן כתוב בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ.
    בספר 'שערי ליל הסדר',  מביא ראייה שזה המכה של משה רבנו, כי בשעה שנגמרה כתוב בפס' (טז) וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.
    שואל, למה כתוב 'ולכם', בשום מכה לא כתוב 'ולכם'. אומר פשוט מאוד, היות והמכה הזאת הייתה בחירה של משה רבנו, אמר משה לפרעה אני בחרתי את המכה, אומר פרעה אם אני לא שומע גם למכה שלכם אז יש כאן שתי דברים, אני פוגע גם בכם, לכן כתוב  חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.
    בא הרמב"ן ואומר פשוט מאוד, מאיפה ידע משה רבינו שזה מכת ארבה?
    בסוף הפרשה הקודמת, מסיימת התורה את מכת ברד, אומרת התורה (לא) וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל (לב) וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.
    אומרים חז"ל
"אֲפִילֹת הֵנָּה" – פלאי פלאות נעשו להם, זה שמכת ברד לא שברה את החיטה והכסמת זה פלא מופלא, כל עצים נשברו לא נשאר אחד שלם, מה נשאר אחד שלם? החיטא והכסמת. אמר משה אם בפס' כתוב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה והקב"ה אומר לי עכשיו לבחור מכה, מה אני מבין מזה? למה הקב"ה השאיר חיטה וכסמת? כי הקב"ה מתכוון להביא מכת ארבה, ואם הקב"ה מתכוון להביא מכת ארבה שיהיה במצרים למשך שבוע, מה יאכלו הארבה? עצים אין, תאנים אין,תמרים אין,שום דבר, מה יאכלו? בשר הם לא אוכלים, הם אוכלים ירקות, אם הקב"ה היה מחסל גם את החיטה והכסמת לא היה להם מה לאכול. אמר משה רבנו  אם התורה כותבת"וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה", החיטה והכסמת נשארו כמו שהן, למה נשארו? כי המכה הבאה שהקב"ה רוצה להביא זה ארבה, וכדי שיהיה לארבה מה לאכול, השאיר הקב"ה את החיטה והכסמת. לכן כשהקב"ה אומר לו בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, אומר לו הקב"ה תבחר מכה, בחר משה רבנו את מכת הארבה.
נשאלת השאלה אז למה באמת השאיר הקב"ה דווקא את החיטה והכסמת?
אומר הספר 'עמודי הוד' -  זה ה -"..אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם..", למה?
פרעה בסיום מכת ברד יצא ואמר, רבותי אנשי מצרים, תדעו לכם האמת מכת ברד הייתה צריכה להרוס את כל היבולים במצרים, גם חיטה וכסמת לא היה צריך להישאר מהם זכר, רק אני בתור האלוהים של מצרים הצלחתי לסדר לכם הקלה בעונש, בזכותי נשאר לכם חיטה וכסמת. זאת אומרת, זה שנשאר חיטה וכסמת, אִפשר לו לחשוב שהוא משהו מיוחד, 'אני אלוהים', המִצרִים אמרו וואי המלך שלנו אלוהים! באה אחרי זה מכת ארבה וחיסל הכל, אמרו לו המצרים רגע אמרת שהצלחת להציל את החיטה והכסמת, מה קרה? התחילו כולם לצחוק על פרעה. כך מובא, בספר 'עמודי הוד'.
בא 'האלשיך הקדוש' ואומר – דע לך, בכל המכות שהקב"ה נתן במצרים, הָחֵל ממכת ערוב, הקב"ה השאיר חלק למכה הבאה. 'והינה כאשר גזרה חכמתו יתברך להביא על המִצרִים במִצרָים עשר מכות, אם היה הערוב מחסל את כל המִקנה, היה למה להביא את מכת דֶבֶר? ואם הדבר היה מכלה את כל הבהמות? היה במה לחול מכת ברד? ואם במכת ברד היו מוציאים המצרים את כל הבהמות החוצה, וכל הבהמות היו מתים? מאיפה היה לפרעה 600 רכב לרדוף אחרי בני ישראל, לכן הקב"ה השאיר חתיכה בכל מכה למכה הבאה, אומר האלשיך הקדוש אותו דבר במכת ברד, השאיר הקב"ה את הכֹּסמת, כדי לתת את המכה הבאה וזה"...אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" כל מקום משאיר לו קצת.

עוד נק' אחת לפני שנסגור את הפינה של הארבה:
עוד לפני שהמכה מסתיימת, מבקש פרעה ממשה רבנו (יז)".. וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.", למה זה מוות יותר מאשר צפרדע? ערוב פחות מזה? שנכנס לך בתור הבית אריות ודובים, זה פחות מוות מצפרדע, מארבה? מה המוות שיש כאן במכה הזאת?
'בעל הטורים' נוקט שבמכה הזאת היו נחשים, ואם היה נחשים לכן הוא אמר וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה כי נחשים הורגים, אז נשאלת השאלה שבמכת ערוב גם כתוב שהיו נחשים, אז למה דווקא כאן?
מדרש הגדול כותב – אמר ר' נחמיה 14 דברים נאמרו בארבה, הארבה הזה שהיה במצרים הוא לא פשוט בכלל, פיו סתום, שאלמלא פיו סתום אין שום בריה יכולה לעמוד בפניו, רוקו ממית, זה מה שנאמר וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה, אומר המדרש 'רק' –כשהארבה הזה יורק מתים כולם, אז לא צריך להגיע לנחשים, הוא עצמו יורק וממית אנשים. שיניו שיני ברזל, קרניו דומות לקרני שור, כפיו דומות לכף של אריה עיניו דומות לסֹלעָם, כנפיו דומות לנשר,
צווארו דומה לצוואר סוס, לִבו דומה ללב האדם, גבו דומה לגב הנחש, ירכתיו דומות לירכתי גמל, שוקיו דומים למסר ולבושו דומה לסרק.
ועל לבו, אומר המדרש, כתוב האות 'ח', לא בגלל שזה 'חי' ונפל ה'י' ולא בגלל 'חלבי', אז למה כתוב 'ח'? אומר המדרש במפני שהוא חילו של מקום שנאמר (יואל ב,כה)"חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם". בספר יואל כתוב שהארבה הוא חיל, הוא צבא, הוא חיילים, והיות שזה חייל כתוב לו האות 'ח'.
פרעה מבקש ממשה רבנו רק (י,יז)"וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה", מזה מות?! או לפי 'בעל הטורים' אומר שבאו הנחשים או שאתה רואה את המות הזה כלומר הארבה כפי שהביא המדרש שרק היה יורק ומהיריקה היה הורג.
מובא בכמה ספרים, כי פרעה התנגד למכה הזאת כי הייתה מכה שנחה בשבת, לא עבדה בשבת. אומר 'בעל הטורים'  וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם וכתוב וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי(כ,יא), מלמד שהארבה גם נח בשבת.
אומרים כמה מפרשים, בגלל זה אמר"וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה", זה מכה 'חרדית', זה תיקח מפה, מוכן לסבול את כל המכות,רק את זה לא!
מזה מכה 'חרדית', ממה הוא כל כך פחד? שואלים המפרשים, גם מכת צפרדע היא מכה 'חרדית' – היו מתאבדים לתוך התנורים של המצריים, אז למה הוא כל כך פחד מהמכה של הארבה? התשובה פשוטה מאוד :
כי פרעה ידע שאף אחד לא יכנס לתנורים בשבילו, אבל חשש פרעה שיבואו המצרים ויגידו לו, תשמע, אם הארבה נח בשבת תן גם לנו לנוח בשבת! אז המצרים יתבעו חופשה בשבת בשבילם, לכן אמר וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה. עד כאן הנקודות שלקחו ממכת הארבה.
בספר 'כנפי נשרים' הוא אומר, שמכת הארבה היא המכה היחידה שנכנסה בגבולות של ארץ גושן. בכל מקום הקב"ה עשה פדות בין כל המכות, מכת ארבה הייתה גם בארץ גושן, למה?
כי הקב"ה לא רצה שהעצים ששתלו בני ישראל בארץ גושן ימשיכו לצמוח, כיוון שהמכה של הארבה,עפ"י רוב המפרשים, הייתה בחודש שבט, עפ"י מה שכותב ה'קדושת לוי' מברדיצ'וב, ר' יצחק מברדיצ'וב, מביא שהמכה הייתה בט"ו בשבט.
חודש אחרי זה בט"ו באדר, היה מכת חושך במצרים"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" למצרים יש חושך וליהודים אורה. אם ככה יוצא שהמכה הזאת הייתה בשבט. חודשיים לפני שיוצאים, אמר הקב"ה אם עם ישראל יוצא ממצרים והמכה של הארבה לא תאכל את העצים בארץ גושן, יהיה לעם ישראל מה לאכול, שלח הקב"ה את הארבה לגושן, חיסלו שם את כל היבולים ולא נשאר שום דבר.
בא הרמב"ן ומביא בשם ר' חננאל - מה יש לספר באזני בנך ובן בנך במכה הזאת יותר מכל מכה אחרת?
כותב הרמב"ן בשם ר' חננאל, ואני קורא את זה מדברי 'הכלי יקר' - זה על דרך שכתב הרמב"ן בפרשה זו בשם רבינו חננאל על פסוק ואחריו לא יהיה כן (י.יד) וזה לשונו. מן עתרת משה עד עכשיו, |מהבקשה של משה רבנו לסלק את הארבה ועד עכשיו | אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים, הארבה לא אוכל מיבול מצרים שום דבר, ואם יפול בארץ ישראל ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מן יבול מצרים כלום וזה ידוע לכל, ואם יבוא הארבה ויכנס מפה למצרים הוא ניכנס למצרים אין לו מה לאכול שם א. כל שאין שם מה לאכול ואם יהיה מה לאכול הוא לא יאכל,  ועל זה נאמר (תהלים קה.ב) שיחו בכל נפלאותיו, עכ"ל.


רבותי למדנו על מכת הארבה, נחזור לתחילת השיעור:
פתחנו בשאלה, אומרת התורה בפרק יב פס' מא עם ישראל יצא ממצרים,איך יצאו, אומרת התורה וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כמה פס' אח"כ וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם. אז שאלנו הוציא או יצאו? יצאו צבאות ה' או על צבאותם? מה השינויים כאן?
ישנם שלושה ביאורים:
הביאור הראשון, הוא של הרב אברמסקי- אומר שצדיקים שהיו בארץ מצרים, ברגע שנגמרו המכות, הם רצו החוצה כדי להגיע למעמד הר סיני, נגמרה מכת בכורות רצו לקבל את התורה בשמחה ובששון – עליהם כתוב יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' – הצבא הזה יצא בשמחה! אלו הצדיקים.
וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אומר הרב אברמסקי, שאחרי עשרת המכות, היו יהודים שאמרו שלא צריך לצאת, למה הקב"ה היכה את המצרים? כי עשו לנו צרות, די זה ניגמר!פרעה כבר מוכן הכל, ניהיה קטנצ'יק, עכשיו אין כבר בעיה לגור במצרים.
מדובר על אלה שרצו לצאת, רק אחרי שראו את מכת בכורות, אמרו עכשיו אין בעיה אנחנו נשלוט על המצרים ונראה להם שאנחנו בעלי בתים כאן, כמו שהם עשו לנו אנו נעשה להם. אמר הקב"ה מה אתם חושבים, אני מוציא אתכם בגלל שפרעה עשה לכם צרות? אני מוציא אתכם כי הולכים לקבל את התורה. אומר הרב זה מה שכתוב וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – הוציא אותם את אלה שחשבו להישאר.
בא 'הכלי יקר ' ואומר בדיוק להיפך – הפס' הראשון שכתוב   יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – זה לא המובחרים שבהם אומר יצאו אלה 'הערב רב'. 'הערב רב' שהצטרפו לעם ישראל ונטמעו בתוכם, הקב"ה לא הוציא אותם, הם יצאו בכוחות עצמם בזה שנדבקו לתוך עם ישראל, לכן כתוב בפס' יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - ביחד עִם עָם ישראל, שהם הצבא באו גם 'ערב רב' ונכנסו פנימה. אומר 'הכלי יקר' אבל עָם ישראל הזך והטהור -  וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם – את מי הוציא הקב"ה? את עָם ישראל מארץ מצרים, בפס' הקודם הוא מדבר על 'הערב רב', 'הערב רב' יצאו הוא לא הוציא אותם, הם נדבקו. בני ישראל כתוב, יצאו כל צבאות ה'. עם הצבא של ה' יצאו גם 'ערב רב'. אלה דברי 'הכלי יקר'.
בא המכילתא ואומר תשמע, מה שכתוב וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אלה פמליה של מעלה – המלאכים שהיו במצרים ושמרו על עם ישראל, שעם ישראל היו במצרים, הקב"ה היה איתם שנאמר"בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר", הקב"ה ירד איתם למצרים ושהקב"ה ירד איתם למצרים, רק פמליה של מעלה ירדה איתם ביחד לשהות איתם במצרים. אומר המדרש מה שכתוב יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - זה פמליה של מעלה ואיפה שכתוב הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם  זה פמליה של מטה, זה עם ישראל.
מסביר את זה הנציב 'בהעמק דבר'- דע לך, שכל זמן שפמליה של מעלה נמצאת למטה, יש איזון בין כוחות הקדושה לכוחות הטומאה. כשם שכוחות הקדושה, הגנו על עם ישראל, כוחות הטומאה הגנו על המִצרִים, והיה מצב של איזון. ברגע שיצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים – אלה פמליה של מעלה שהגנו על ישראל, באותו רגע שהם יצאו, גם כוחות הטומאה יצאו, וברגע שאין כוחות קדושה וטומאה, ירד הקב"ה והוציא אותם מארץ מצרים.אלו הדברים שאומר המכילתא על הפסוק הזה.
שואל 'האבות דרבי נתן' – איזה פמליה יותר חשובה? פמליה של מעלה או פמליה של מטה, למ"ד, ישראל נקראו צבאות ופמליה של מעלה נקראו צבאות, אי אתה יודע איזה גדול – אתה לא יודע מי יותר גדול, צבא של מטה או של מעלה. אומר הוצאתי את בני ישראל, אמר הקב"ה –אתם גדולים לפני יותר ממלאכי השרת  - בזה הכריז הקב"ה שעם ישראל חשוב לו יותר מפמליה של מעלה.
המילה 'צבאות',מופיעה לראשונה בתורה לא בפרשת בא, אלא בפרשת וארא. לאחר שהקב"ה מביא את כל שושלת השבטים-ראובן שמעון ולוי והתורה מביאה את משפחת עמרם, כדי שיוולד משה רבינו, מסיימת התורה את כל שושלת המשפחה והקב"ה בחר במשה ואהרון. הוא אהרון ומשה אשר אמר ה' להם (ו,כו)"הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם", כאן מופיע פעם ראשונה המילה 'צבא'. צבאותם - הם משה ואהרון, אחראים להוציא את עם ישראל ממצרים. הפעם הבאה כאשר משה ואהרון מקבלים את התפקיד (ז,ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
הפעם השניה שזה מופיע אומר הקב"ה למשה זה לא ילך בקלות, תצטרכו לעבוד קשה אז מתי שיצאו הצבאות שלי ממצרים. בפרשת וארא פעמיים, רשת בא שלוש פעמים. אומרת התורה (יב, יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.
שני הפעמים שהבאנו האחד פס' (מא)"יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
והשני (נא)"הוֹצִיא ה'  אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם" אז עד עכשיו יש לנו חמש פעמים שמופיעה המילה צבא-צבאותם, אלו הדברים שקשורים אלנו.


באה הגמרא (מסכת שבועות לה,א) – ישנם שבע שמות של הקב"ה שאינם נמחקים – פירוש הדבר, אם אדם כותב שם ה' אומר הריני כותב לשם קדושת ה', הוא כתב את ה' וטעה, אסור למחוק את שם ה', מי שמוחק עובר על לאו בתורה. מביאה הגמרא רשימה :
יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין אבל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון ורחום ארך אפים ורב חסד הרי אלו נמחקין אמר אביי מתניתין במי שהוא חנון. במי שהוא רחום קאמר א''ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר ת''ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה''ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה''ז נמחק רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר (שמות ז-ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים.
אומרת הגמרא אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי.
בשעה שמשה רבנו נשלח ע"י הקב"ה לגאול את ישראל. אומר משה רבנו ישאלו אותי מה שמו? מה אומר להם?
אמר לו הקב"ה, אהיה אשר אהיהאומר מדרש שמות רבה פרשה ג' אות ו' - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע, לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא - כמו שמלאך לפי השליחות שלו קוראים לו אם הוא הולך לרפאות משהו קוראים לו רפאל ואם הוא הולך לעשות מידת הדין קוראים לו גבריאל, השם שלו משתנה לפי התפקיד, כל פעם בתפקיד שלי אני מקבל את התואר לפי מה שאני עושה, פעמים שאני ניקרא הוויה, פעמים אדנות ופעמים צבאות, אתה רוצה לדעת איפה החלוקה? כשאני דן את הבריות קוראים לי אלוהים, שאני מרחם על עולמי קוראים לי הוויה, שאין הוויה אלא מידת רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון, כשאני מרחם על בן-אדם עוצר לו את הייסורים אני ניקרא בשם שדי וכשאני עושה מלחמה ברשעים קוראים לי צבאות, מאיפה לומדים את זה נאמר ישעיהו (יג',ד)"..ה' צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה" ה' צבאות הוא צבא של מלחמה הוא העומד בראש המלחמה. שהקב"ה הולך להילחם ברשעים הוא קרוי בשם הזה, כך אומר המדרש.

בא הרבי מאוז'רוב  בספרו באר משה מאוז'רוב – זה הסיום של מי כמוך ונאמר גואלנו מי הגואל? ה' צבאות שמו קדוש ישראל. ממצרים נגאלנו באמצעות השם שנקרא צבאות, כי בשם שניקרא הוויה הקב"ה הוציא אותנו ממצרים. באיזה שם הקב"ה נלחם בפרעה? בשם צבאות, לכן אומרים לפני 18, גואלנו! הקב"ה אתה גאלת אותנו, במה? ה' צבאות כנגד המצרים. לכן גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל. אלו דברי הרבי מאוז'רוב.
אומר 'הכלי יקר' ולמה נקראו ישראל בשם צבאות? אומר 'הכלי יקר' המילה צבאות היא חיבור של שתי מילים - צבא של אות, לכן קוראים לזה צבאות איפה זה צבא של אות?
לעם ישראל יש צבא של שלוש אותות, מהם שלושת האותות?
ברית מילה והיה אות ביני ובנכם, שבת – בני ובין בני ישראל, תפילין והיה לאות על ידך מיד אחרי שיצאנו ממצרים, מתחיל מצוות פטר חמור ואומרת התורה וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך, מופיע מיד לאחר יציאת מצרים. שלושת הדברים האלה זה צבא של אותות.
כותב האבודרהם – כל יהודי צריך שיהיה לו שתי אותות – עפ"י שתים עדים יקום דבר, ולכן ביום חול יש לנו מילה ותפילין, שבת שיש לנו את השבת אז לא צריך תפילין, לכן צריך תמיד שתי אותות.
יש 'תרומת הדשן' שאומר שמי שמתו אחיו מחמת מילה אז יניח בשבת תפילין (לא להלכה).
אחד המפרשים מביא, שבתפילין של ראש יש בצד אחד ש של שלוש ראשים ובשנייה ארבע ראשים – אומר האר"י הקדוש כנגד ארבעת אימהות ושלושת האבות לכן יש לך על הראש  ש של ג וש של ד'.
|תירוץ נוסף |היות והאותות שיש לנו הם ברית מילה, תפילין ושבת, ובצד השני של ארבע, כי בזכות ארבע דברים יצאו עם ישראל ממצרים – שלא שינו שמם, לשונם, מלבושם ולא סיפרו לשון הרע.
אומר הספר 'פרדס יוסף' - מצאתי בשם ספר 'אור דוד', כתוב ברש"י, במסכת אבות - עשרת המכות שקיבלו המצרים במצרים היו כנגד עשרת הניסיונות. מה הניסיון השמיני? ברית מילה – אמר הקב"ה לאברהם אבינו למול את עצמו, זה הניסיון השמיני. ומה המכה השמינית? ארבה. יוצא שברית מילה כנגד הארבה.
 אומר ר' דוד יונגרייז, כתוב בפסיקתה שעשרת המכות כנגד עשרת הדיברות, אם זה גם כנגד עשרת הדברות, מהי המכה הרביעית? ערוב, הערוב הוא כנגד מי בלוחות הברית? 'זכור את יום השבת לקדשו'.
אומר ר' דוד יונגרייז בוא תראה מה כתוב בתורה כנגד מכת ערוב:
(ח,יט)"וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה" – שבת היא אֹת  ולפני שיצאו ישראל ממצרים שמרו ישראל את השבת בזכות משה רבנו, כיוון שכתוב שמשה בא לפרעה ואמר לו, אתה רוצה שכולם ימותו? אמר לו לא, אם כך תן להם יום אחד חופש. אמר לו פרעה אתה צודק, תבחר לך יום ואז בחר משה את יום השבת שנאמר  'ישמח משה במתנת חלקו' יוצא שעם ישראל שמר שבת, אמנם לא ל"ט מלאכות, הרי כל הל"ט מלאכות נאמרו אחרי זה, אבל שמרו שבת לא עבדו עסקו במגילות וכו'. זכור את יום השבת היה כבר במכת ערוב כנגד עשרת הדברות ושם כתוב"..יהיה האות הזה", במכת  ארבה שהיא כנגד ברית מילה,(י,א)"..לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ", שִׁתִי כתוב חסר איך אתה יכל לקרוא את זה בלי נקודות?
לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי – שתי אותות - האות הקודמת היא שבת והאות העכשווית היא ברית מילה, אז יש לנו שתי אותות, האות השלישית – תפילין, זה רק אחרי שיצאו ממצרים.
אם אלה הדברים נוכל להבין דבר נפלא :
 
שבת היה עוד במצרים, ברית מילה, מתי היה? בליל הסדר. אמר ר' מתיה בן חרש כל זמן שלא יצאו ישראל ממצרים לא הייתה להם מצוות מילה. אמר להם הקב"ה אתם לא אוכלים קרבן פסח עד שתמולו עצמכם, אז גם עשו קרבן פסח וגם מלו את עצמם, אז היה להם כבר שתי אותות כדי לצאת ממצרים, אם ככה זה צבא של אותות יש להם גם ברית מילה וגם שבת אחרי זה נתווסף להם מצוות תפילין.
בוא ונסגור את כל הפינות בפעם אחת, שימו לב חשבון:
איפה מופיעה פעם ראשונה בתנ"ך המילה 'צבאות' כשם ה'? 


בספר שמואל, עוד לפני  שחנה ביקשה, שאלקנה הלך לזבוח לה' כתוב, שהוא הלך לזבוח לה' צבאות בשלֹה. הפעם הראשונה שמקדש סופר, את ה' צבאות זה בספר שמואל.
 הפעם השנייה מופיע אצל חנה. אומרת הגמרא שהיא הראשונה שפנתה בבקשה לקב"ה בשם הזה.
אומר שמואל א' (א,יא)"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ".  שואלת הגמרא (ברכות לא,ב) מדוע פתחה חנה לקב"ה בשם הזה? למה היא לא אמרה ה' 'שדי' ה' אלוקים? אמר ר' אליעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקרא לקב"ה בשם צבאות עד שחנה קראה לו בשם הזה, למה לא בחרה בשם הזה? אמרה חנה לפני הקב"ה – ריבונו של עולם מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה לך שתתן לי בן אחד!? בראת צבא של מעלה בראת צבא של מטה, שמש כוכבים, תן לי בן אחד! משל למה הדבר דומה, אומרת הגמרא משל למלך אחד שעשה סעודה לעבדיו בעליה לפתח והוא רוצה לאכל פרוסה ומבקש מהאורחים תנו לי פרוסה, אף אחד לא נותן לו, הוא נדחק עד המלך ומבקש מהמלך- בא חנה לפני הקב"ה ואמרה לו ריבונו של עולם מה אני מבקשת, ילד אחד?!.
אומר 'הילקוט שמעוני' רמז ע"ח שמואל – אמר ר' יהודה בר' סימון, אמרה חנה לפני הקב"ה ריבונו של עולם יש צבא למטה ויש צבא למעלה, אמרנו בפסוק הוצאתי צבאות ה' –זה צבא של מעלה, הוצאתי את עמי בני ישראל זה פמליה של מטה. אומרת חנה ריבנו של עולם יש לך שתי צבאות של למטה ושל מעלה. עליונים לא שותים ולא פרים ורבים ולא מתים, תחתונים אוכלים ושותים פרים ורבים ומתים, ריבנו של עולם תחליט מאיפה אני!
אם אני מפמליה של מעלה אז תיקח אותי מפה, ואם אני מפמליה של מטה אז אוכלים ושותים ורבים אז תן לי ילד!
מה היא מבקשת? ה' צְבָאוֹת, בשם שנקרא 'צבא'.
אומר המדרש שמואל – אמר הקב"ה, חנה מתחילת בריאתו של העולם לא קילסני האדם בשם הזה חייך שבנך פותח בו,(שמואל טו,ב)"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם" – אמרנו שהשם צבאות זה מלחמה נגד האויבים, לכן זה מופיע כאן. אמר ר' יהושע בן לוי אמר לה הקב"ה חנה את הרבית בחילותיי אני ארבה בחילותייך שנאמר"כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן..."
יוצא שבנים נקראים בשם צבאות. אמר את קראת לי צבאות כי רצית ילדים אני אתן לך הרבה צבאות הרבה חיילים.
אם אלה הדברים בא ונלמד פסוק בתורה:
אומרת התורה (פרשת ויקהל לח,ח)"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"
מה שייך כאן מראות הצובאות?!
אומר רש"י בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן, מפני שעשויים ליצר  (ב) הרע, אמר לו הקב"ה קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות  (ג) במצרים, כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה,  (ד) ומשדלתו בדברים, לומר אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהם לידי תאווה, ונזקקות להם, ומתעברות ויולדות שם, שנאמר תחת התפוח עוררתיך (שיר השירים ח, ה.),| ראיתי בספר"שערי ליל הסדר" התפוח=הצבאת = 499 |
וזה שנאמר במראות הצובאות, ונעשה הכיור מהם, שהוא לשום שלום בין איש לאשתו, להשקות ממים שבתוכו למי שקנא לה בעלה
ונסתרה.
נמצא שהמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת נקראו בשם 'צבאות' למה? כי הם עשו את הצבא של הקב"ה. הם הקימו צבאות לקב"ה.
בא ונלך לנקודה הסופית:
בא החיד"א בספרו 'נחל קדומים' ואומר דבר נפלא:
ולמה נקרא שמו כיור? אומר הקב"ה קח את המראות הצבאות ועשה מהם כיור.
אמר החיד"א עם ישראל היה צריך להיות במצרים 430 שנה, כי היו צריכים לתקן חמש פעמים את המילה אלוהים = 86, 86*5=430.
ידוע לכולם שבסוף פרשת וישב, בחלום של שר המשקים כתוב כמה פעמים את המילה כוס וכל כוס זה 86, כנגד זה אנחנו שמים על השולחן 4 כוסות, בליל הסדר ועוד כוס אחת של אליהו הנביא ביחד מגיעים ל 430.
אומר החיד"א, עם ישראל היה צריך להגיע למספר של 60 ריבו, אומר המדרש  (בראשית רבה בפרשה ע' ) אם היה חסר אחד מ 60 ריבו לא היו מקבלים את התורה. בעצם אומר הרב יכלה התקופה הזאת של 60 ריבו להגיע למספר הזה במשך 430 שנה למה? כי 86 שנה שעבדו עבודת פרך, הגברים לא היו בבית, כי עבדו עבודת פרך והמצרים לא נתנו להם לחזור הביתה. אם הם לא חזרו הביתה, אז הנשים לא התעברו, ואם לא התעברו, לא היו ילדים. מה עשו הנשים? הלכו אליהם כדי להביא את הצבא של הקב"ה. אומרים חז"ל בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים. למה? הם הלכו וזירזו את הגאולה כי הגענו למספר של 60 ריבו לפני הזמן – אחרי 210 שנים. אם הגענו למספר הזה לאחר 210 שנים, יצאנו ממצרים!
אומר החיד"א  לכן ניקרא שמו כיור למה? יר=210, נשאר לך כו=26=הוויה יוצא שהם הפכו את מידת האלוקים למידת ההוויה הוא ריחם עליהם והוציאם ממצרים.
יוצא שכל יציאת מצרים, הייתה בזכות המראות הצבאות, שהם עשו את הצבא של הקב"ה, אז מהם נוצר צבא לקב"ה.
דברנו בפרשת שמות למה ירדנו למצרים אם כבר תוקן החטא של זוהמת הנחש?
אם כבר יצא הפסולת של אברהם בישמעאל וביצחק יצא בעשו ויעקב היה שלם, אם יעקב היה שלם אז למה ירדנו למצרים?
כתב האלשיך הקדוש שהזוהמה המשיכה דרך האימהות שהתחתנו עם יעקב אבינו, הם היו הבנות של לבן ששמה הייתה הזוהמה. אומר החתם סופר לכן זה נקרא כור הברזל = בלעה רחל זילפה לאה. כור הברזל ניקינו את הזוהמה הזאת.
יוצא שירדנו למצרים כדי לנקות את הזוהמה של האימהות הקדושות.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים – אותם נשים צדקניות  שירדו לשם, כדי לתקן את הזוהמה, בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת תקנו את הזוהמה, יצאנו ממצרים כולם זכים וטהורים בזכות מי? בזכות נשות ישראל.
אם אלה הדברים הגענו לסוף השיעור.
מַרְאֹת הַצֹּבְאֹת מביאות צבא, מביאות ילדים מבקשת חנה תן לי בן אחד ה' צבאות אני רוצה ילד! איך היא קוראת לילד? צבאות. יוצא שילדים נקראים בשם צבאות.
נחזור בחזרה למכת ארבה ולמען תספר באזני בנך ובן בנך....
שאלנו מה פתאום במכה הזאת, צריכים לספר לבנך ובן בנך. הקב"ה אומר למשה רבנו תן להם מכה, תבחר מה שאתה רוצה! בוחר משה רבנו במכת ארבה, למה ארבה ולמה תספר באזני בנך?
חז"ל אומרים שכל מכה שמביא הקב"ה, מביא זאת מידה כנגד מידה ומפני מה היכה הקב"ה את המצרים במצרים?
אומר מדרש רבה לפי שהיו המצרים, מאלצים את ישראל לזרוע חיטים ושעורים, אמר הקב"ה אתם אילצתם אותם לזרוע? לא יישאר לכם מזה זכר, תבוא מכת ברד, תשבור את כל העצים, לא יישאר זכר, אח"כ יבוא ארבה, לא יישאר כלום.
בא ילקוט שמעוני, פרשת וארא ואומר ומפני מה הכה הקב"ה במכת ארבה? אמר הקב"ה יבוא ארבה, שהוא חייל שלי ויפרע מן המצרים, שרצו לאבד את החייל שלי שנאמר והוצאתי את צבאותי מארץ מצרים", למה הגיעה מכת ארבה? אתם רציתם לפגוע בצבא שלי אני אשליך עליכם את הצבא שלי – קוראים לו ארבה.
אומר הכלי יקר ולמה הגיעה מכת ארבה? לפי שרצו לבטל את ישראל מפריה ורביה, לקחתם את הילדים שלי והשמדתם אותם?! אמר הקב"ה אני הבטחתי לאברהם"הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.."(כב,יז). אמר הקב"ה אתם רציתם לבטל את ילדי הרבה הרבה? אשלח לכם מכת ארבה במידה כנגד מידה.
יוצא שכל מכת ארבה באה בגלל מה? כי רצו לבטל את חיילו של הקב"ה איך נקרא החייל? ה' צבאות, אתם רציתם לבטל את החייל שלי? אשלח לכם את החייל השני – ארבה.
רציתם למנוע מעם ישראל להתרבות? אביא לכם את מכת הארבה. יוצא שכל המכה הזאת באה בגלל הילדים. אומר הקב"ה"ולמען תספר באזני בנך..." כל המכה הזאת היא נטו ילדים, המכה היא כי רצו לפגוע בילדים, לכן במכה הזאת"למען תספר באזני בנך.."
מי הלך?"בנערנו ובזקננו..", אמר להם פרעה שילכו רק הזקנים מה אתם צריכים ילדים? אמר משה אנחנו בלי ילדים לא הולכים."וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ.."
למה לא יצאנו? כי לא רצינו את הילדים מאחורה, תדעו לכם נשארנו במצרים עוד חודשיים בשביל הילדים. אז בגלל זה וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ זה סיפור מיוחד לילדים.
אז מה למדה אותנו הפרשה? שמי שרוצה לפגוע בחיילו של הקב"ה, יש לקב"ה כל מיני חיילות אחרים לטפל בהם. מי שיעז לפגוע בחיילו של הקב"ה בדור הזה, יש לקב"ה מספיק חיילים בשביל לפגוע.
יזכנו הקב"ה שנעבור את הגזרות של פרעה, נעבור את הגזרות האלה ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן!!

 
 
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים