אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת ויגש
דף הבית >> פרשת השבוע >> מדור פרשת השבוע >> פרשת ויגש
 
לאחינו היקרים ידידי מוסדות יבוא
פרשת ויגש

שבת פרשת ויגש,
ט' בטבת, תשע"ז, 06
הדלקת נרות 

ירושלים
כניסת השבת: 16:15
יציאת השבת: 17:31
תל אביב
כניסת השבת: 16:29
יציאת השבת: 17:32
חיפה
כניסת השבת: 16:18
יציאת השבת: 17:30
באר שבע
כניסת השבת: 16:33
יציאת השבת: 17:34
שיר השירים. קורא הרב יהודה גמליאל.

 

ילד תימני בוכה









תענית י בטבת
יום ראשון


מבט על ירושלים,

 סרטי וידאו על הפרשה
הרב ברוך רוזנבלום פרשת השבוע   
פרשת ויגש
הרב ברוך רוזנבלום שליט"א

ה"ה מאור גבאי תמלל וערך את שיעוריו המרתקים של הרב ברוך רוזנבלום על פרשות השבוע.
 
http://my.enter-system.com/image/users/78332/flash/big/1434628-7752.png
קריאת הפרשה מארי סאלם כהן
קריאת הפרשה מארי דוד כהן
פרשת ויגש  קריאת התורה, חידושים על הפרשה, קריאה ממורינט, עלונים על הפרשה.          
קריאת התורה
הרב יהודה גמליאל
מאתר נוסח תימן

פרשת ויגש:
א / ב / ג / ד / הו/ זהפטרה

לקריאה ברצף ויגש ויחי יעקב

אתר יד מהרי"ץ
קריאת התורה תיקון קוראים וירטואלי.


קריאת הפרשה לכל השנה
 
פרשת ויגש
''ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני...''
על פסוק זה שבפתח הפרשה שנינו במדרש רבה: אמר רב סימון: בנימוסין (=בספר החוקים) שלנו כתוב: ''אם אין לו - ונמכר בגנבתו'' (שמות כ''ב, ב). מדרש תמוה זה נתפרש על-ידי רבי יעקב קראנץ (''המגיד מדובנא'') בדרך הבאה: יהודה מבקש בכל כוחו להניא את השליט המצרי מלהחזיק בבנימין אחיו כעבד. משום כך הוא מביא לפניו חוק קדום בדיני גניבה, שגנב הנתפס בחטא ואין לו ממה לשלם - נמכר לעבד, ובעבודתו פורע את חובו לבעלים. ולכאורה, יש מקום לתמוה על חוק זה: כלום ירצה אדם להחזיק בביתו עבד, שהוא גנב ויכול לפגוע שוב ברכושו? אלא ההנחה היא, שהאדם מטבעו ישר והגון, ונאלץ לשלוח יד בגניבה רק מחמת מחסור ומצוקה. ומעתה, שאינו עתיד לסבול מחסור בבית מעבידו, שוב לא ישלח ידו בגניבה. כל זאת - אומר יהודה - נכון לגבי גנב רגיל, שנכשל בחטא מחמת עניו ודלותו. אבל בנימין אחי הוא ''בן-טובים'', שלא חסר לו דבר בבית אביו. ואם בכל זאת שלח ידו ברכוש הזולת - סימן שהוא מטבעו גנב; וקיים חשש סביר, שהלה יחזור לסורו בהזדמנות הראשונה. כלום יסתכן מישהו להחזיק בביתו אדם כזה, העלול בכל יום לשלוח ידו בכליו ובכל רכושו?!    
להמשך
  עלון מחודדין ויגש תשע"ד לילדים  לצפיה ולהורדת PDF

לא יסור שבט מיהודה. כך ברך יעקב אבינו את יהודה כי המלכות תהיה מבני לאה ולא מבני רחל.

האחים ידעו שמיהודה תצא המלכות. אך ראו את יוסף נוהג בגנוני מלכות, מסלסל בשערו, כמו מלך שמסתפר בכל יום.  גם ראו שיוסף לוקח אחריות על האחים שאינם נוהגים כשורה ומספר לאביו עליהם, הבינו שהוא רוצה להיות המלך עליהם. וכאשר סיפר לאחיו את החלומות שהם משתחווים לו, הם אמרו לו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.
אפשר לפרש שיוסף סיפר לאחיו את החלומות כדי שיפתרו לו אותם אחרת ממשמעות של מלכות או יפרכו לו אותו כי הם רועי צאן ואיך יתכן שחלם שהם מאלמים אלומים. אבל האחים פרשו על מלכות, לכן את החלום סיפר לאביו כדי שיפרוך אותו ואמנם יעקב אמר שהחלום לא יתכן שיתקיים כי רחל מתה... הקש להמשך



שירה תימנית


תימני

 
 
 
פרשת השבועיגל יעקב על פרשת השבוע
הרב יעקב צבי אופמן בן הרה"ח אברהם חיים זצוק"ל הי"ד
  ספר בראשית      פרשת בראשית     פרשת נח     פרשת לך לך     פרשת וירא     פרשת חיי שרה     פרשת תולדות     פרשת ויצא     פרשת וישלח     פרשת וישב     פרשת מקץ     פרשת ויגש     פרשת ויחי 

בשבילי הפרשה - ספר בראשית

פרשת ויצא

פרשת וישלח

פרשת וישב

פרשת מקץ

פרשת ויגש

פרשת ויחי

אתר ערכים פרשת "ויגש"
פרשת ויגש
הרב שלמה לוונשטיין
פרשת ויגש
פרשת ויגש
ישי וליס
פרשת ויגש
פרשת ויגש
הגב. עמליה לסרי
פרשת ויגש
פרשת ויגש
הגב. כנרת כהן
פרשת ויגש
פרשת ויגש
יעקב אסטרייכר
פרשת ויגש
פרשת ויגש
מחכמי תימן, מאתר נוסח תימן

"ויגש אליו יהודה ויאמר וגו'' (מד, יח) 
יש בפרשה זו שמונים ותשע ווי"ן המתחילים בראשי הפסוקים. ומניין פ"ט, לרמוז שכל התשעה = ט'' שפגמו במכירת יוסף שהוא ביסוד שהוא וא"ו (כמ"ש בפרשת וישב יעויי"ש) באו לתקן כאן בווי"ן שהוא יסוד גימטריא פ'' ותיקנו מה שפגמו. וראשי תיבות: ט'' פגמו, דהיינו פ"ט.
 
(עולת שלמה - לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
 
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" (שם) 
אמרו רז"ל: לשלשה דברים נכנס לתפילה ולמלחמה ולפיוס. והנה פתח בלשון רכה - "ויאמר" ואף "בי אדוני" שלפי תרגומו הוא לשון בקשה "בבעו ריבוני", אך פנה גם בלשון קשה כפרש"י "ואל יחר אפך בעבדך - מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות". ולכאורה קשה, וכי הוא רוצה לדבר קשות ומבקש ממנו שיכנסו דבריו באזניו? הרי לא יתכן שהמלך ישמע ויקבל. וגם מה שפירש"י: "כי כמוך כפרעה - חשוב אתה בעיני כמלך", קשה כפי הנ"ל - א"כ, איך ידבר אליו קשות וכי המלך ישתוק למבזהו!? ויתכן לומר פי'' הענין, שנודע שדרך המלכים לדבר עם כל אדם באמצעות מתורגמן ויוסף ג"כ דיבר עם השבטים כך, כמאמר הכתוב: " והם לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ בינותם". וכיון שקודם לכן דיבר יהודה עימו באמצעות המתורגמן, לא רצה עכשיו לדבר באמצעותו אלא בלי אמצעי, והיינו דכתיב: "ויגש אליו יהודה". וכל זה בהתקרבות גדולה בכדי לדבר עימו מפה לאוזן דוקא מפני שרצה לקנטרו בדברים ולא רצה שיהיה מבוזה בעיניהם. ולכן אמר: "ידבר נא עבדך דבר" שהם דברי קינטור - דברים קשים "באזני אדוני" שלא ישמעו זרים אותם. והאמירה שהיא לשון רכה שהקדים, מפני צורך הדברים הקשים שאחריהם. והמשיך "אל יחר אפך בעבדך" דהיינו מה שאני מכנה עצמי עבד ותעלה על דעתך היאך זה העבד מקנטרני בדברים קשים כגידים "כי כמוך כפרעה" ר"ל שאני ואבא - "כמוך כפרעה", כשם שפרעה מלך ואתה שני לו כן במקומנו אבא מלך ואני שני לו ואחי ג"כ המליכוני עליהם ודברי אלה הם דברי מלכות ולא דברי עבדות.
 

(מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
 
"ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה" (מה, כא) 
איכא למידק, מדוע בפסוק זה אמר "ויתן להם יוסף עגלות וגו''" שייחס העגלות לאחיו, ואח"כ בפרשה (מה, כז) אמר "וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו" דהיינו שייחסם לאביו והיה לו לומר "אותם" ולא "אותו"? ואפשר לומר שבא הרמז של העגלות לאביו ולשבטים, שהרי ידוע שבעוון מכירת יוסף למצרים, נשתעבדו למצרים ולא בארץ אחרת כמ"ש רז"ל. ממילא, שמצד עוון מכירת יוסף החיוב לגלות מצרים מוטל על השבטים ולא על יעקב אביהם. ולזה אמר, "ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה" המולך במצרים שרמז להם על הגלות למצרים, להם ולא לאביהם. ורמז להם ג"כ שיתכפר עוון מכירתו ע"י גלותם. אבל לאביו אמר, "אשר שלח יוסף לשאת אותו" לשון נשיאות ראש וגדולה, כי בירידתו למצרים יפסק הרעב וידעו כל הגויים שבזכותו וצדקותו פסק הרעב כל ימי חיי יעקב (שאחר מותו חזר הרעב כמ"ש ה"כלי יקר" בפרשת ויחי). ולזה אמר, "לשאת אותו" ולא אותם. אבל העגלות להם ולטפם שיקבלו הגלות והשעבוד. והוא נכון בס"ד וקרוב לאמת.
 
(חן טוב - לרבי יחיא אלבדיחי זצ"ל)
   
מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני תימן ירושלים רח'' תרמ"ב 6 | טל'': 02-5812531 | חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב הת"ת לבני עדת תימן | רח'' דוד 28 | פקס: 02-5811026


להסרה מרשימת תפוצה כתוב ל: email: mtyavo@gmail.com
 
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים