אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת וישלח סט
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר בראשית הרב רוזנבלום >> פרשת וישלח הרב רוזנבלום >> פרשת וישלח סט
 
בס"ד
 
פרשת וישלח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשס"ט.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת וישלח.
עוסקת התורה, במפגש של יעקב עם עשו, לאחר עשרים שנה שהם לא נפגשו.... כאשר יעקב אבינו נאלץ לברוח מבית הוריו, בציווי אמו, כאשר אמו שמעה את עשו מתכנן להורגו {כז, מא}... יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי... וכך גם מצוה אותו יצחק אבינו, כפי שכתוב בסוף פרשת תולדות...
יעקב אבינו שוהה עשרים שנה בבית לבן... 14 שנה הוא עובד בשתי בנותיו, ושש שנים הוא עובד בצאנו....
עכשיו עושה יעקב אבינו, את דרכו חזרה לארץ ישראל... {ד} וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: {ה} וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: {ו} וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ
יעקב אבינו, אומרים רבותינו, נערך לדורון, לתפילה ולמלחמה.... הוא עומד להיפגש עם עשו, לאחר עשרים שנה...
הדורון מופיע כאן לפרטי פרטים... כמה הוא נתן מכל מין ומין, וכמה הוא נתן מכל סוג וסוג....
הוא מכין את עצמו גם למלחמה - {ט} וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה – הוא משאיר לעצמו רווח, של יום הליכה, בין מחנה אחד לשני...
ורבותינו אומרים, שהרעיון הטמון בזה הוא, כיון שידע יעקב אבינו, שכאשר יעקב יסתלק מן העולם, באותו יום גם יסתלק עשו... אז ממילא,  אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ,"אז אני ימות... ובאותו רגע גם הוא ימות"...
הוא נערך גם לתפילה - {יב} הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים
ורבותינו כבר שואלים - מה פירוש הביטוי הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו? הרי יש לו רק אח אחד, אז יכל להגיד הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי...  או הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד עֵשָׂו.... למה הוא מדגיש פעמים את המילה מִיַּד?
יעקב אבינו אומר לשליחים כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה.
אומר רש"י - גרתי. לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני (לעיל כז כט) הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי בגימטריא תרי''ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי''ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.
בשביל מה הוא מיידע את עשו, שהוא גר עם לבן... ושמר מצוות?! מה זה מענין אותו?!
לפני שניגש לדבר על נושא בפרשה... נקדים הקדמה קצרה, שעומד עליה הרמב"ן, לכל אורך הפרשה, במפגש של יעקב עם עשו... שהפרשה הזאת לא נכתבה, רק לפגישה הזאת של יעקב עם עשו.... אלא היא נכתבה לעם ישראל לדורות, כיצד עליו להיערך לשהות בגלות...
הפרשה הזאת מלמדת אותנו, כיצד מנהלים מפגש, בין ישראל לבין נציגי אומות העולם.
הפרשה הזאת מלמדת אותנו טכניקות, כיצד לשבות ליבו של אדם, וכיצד לשחד אותו.
כל הדברים וההתנהגויות שלנו עם אומות העולם, נמצאים בפרשה הזו, אומר הרמב"ן...
לרמב"ן יש כמה וכמה תחנות כאן בפרשה, שהוא עומד על הדברים.... אנחנו נאזכר רק חלק מהם :
כותב הרמב"ן – נכתבה הפרשה הזו להודיע, כי הציל הקב"ה את עבדו, וגאלו מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו... וללמדנו עוד, שהוא לא בטח בצדקתו  והשתדל בהצלה, בכל יכולתו, ויש בה עוד רמז לדורות, כי כל מה שאירע ליעקב אבינו עם אחיו, יארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק, שנזמין עצמנו לשלושה דברים שהזמין הוא את עצמו – לתפילה, לדורון ולמלחמה לברוח ולהינצל, וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת, כאשר אזכיר...
הרמב"ן מדבר על זה בעוד שתי מקומות כאן בפרשה – וגם זה ירמוז, שלא יגזרו עלינו בני עשו, למחות את שמנו, אלא יעשו רעות עם מקצתנו, בקצת הארצות שלהם. מלך אחד גוזר בארצו על ממוננו  או על גופינו, ומלך אחר מרחם עלינו ומציל הפליטים, וכך נאמר בב"ר – אם יבא עשו אל המחנה והכהו – אלו אחינו שבדרום. והיה המחנה הנשאר לפליטה – אלו אחינו שבגולה. ראו כי גם לדורות, ירמוז זאת הפרשה.
זה לא הנושא המרכזי שעליו אנחנו רוצים לעמוד היום... אבל נושא אחד מענין, שאפשר לצרף לכאן, רק כדי שנלמד עד כמה רבותינו למדו את הפרשה הזאת בעיון...
מסופר, שבעירו של ר' חיים מבריסק, נבחר פעם אנטישמי לרשות העיר, ולא רק אנטישמי, אלא היה גם"יפה נפש"...
למה הכוונה?
הוא התנהג בצורה כזאת, שהוא לא לוקח שוחד... לפחות כלפי חוץ, הוא הכריז ככה, שהוא לא לוקח שוחד...
באחד הפעמים, הוא גזר גזירה, לסגור את התלמוד תורה בעיר... הוא כבר מצא סיבה לכך...
הגזירה הזאת היתה נוראה כמובן... ניסו בכל דרך לשחד אותו... אבל ללא הצלחה...
אמר הרב מבריסק"לא יכל להיות דבר כזה, שאי אפשר לשחד גוי..."
- מאיפה הרב כל כך בטוח? הרי זו המציאות עכשיו....
אמר להם – כתוב בתורה {בראשית לג, יא} וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.... גם עשו היה אנטישמי וגם יפה נפש... הוא לא רצה לקחת... אבל כשהפצירו בו, בסוף זה נכנס.... צריכים להפציר!
אמר אחד מתושבי המקום – תן לי את הכסף... אני ילך לסדר איתו את הענין...
- זה לא ילך!
תשאיר לי את הכסף....
טוב... יום אחד היה יום אביבי בחוץ... 26 מעלות... הלך וביקש אותו יהודי פגישה עם אותו ראש העיר...
קבעו לו את הפגישה בתשע בבוקר..."אתה תהיה הראשון שתיפגש איתו"...
הוא יוצא למפגש הזה עם מעיל דובון, עם כפפות, עם כובע צמר.... עם בגדים כאלה שיוצאים איתם, שהטמפרטורה היא 30 -.... וכך בצורה הזאת הוא מגיע לראש העיר...
ראש העיר יוצא  ורואה את אותו יהודי... 26 מעלות בחוץ... כולם עם חולצה קצרה... ואותו יהודי עם מעיל דובון, כאילו בחוץ -30 מעלות...
- מה זה... פורים אצלכם היום?!
לא... אני יגיד לך את האמת... אמא שלי עליה השלום, היתה אצלי הלילה בחלום, ואמרה לי"תתלבש טוב, גם אם נראה לך בחוץ, טמפרטורה יפה... בערך באחת בצהריים תתחיל רוח סערה בחוץ, ויתהפך ל-25 מעלות מתחת לאפס... תתלבש טוב!"... אז התלבשתי טוב, כי יצאתי עכשיו מדלקת ריאות... לא רוצה להסתבך עוד פעם...
אומר לו ראש העיר – תגיד לי, אתה שפוי??! תפתח את כל העיתונים ותראה מה הם אומרים – צפויה התחממות בשלושת הימים הקרובים!
אומר לו – תראה, אמא שלי אף פעם לא זייפה, כל מה שהיא אמרה לי בחלום התקיים! והיות והיא אמרה לי שהמזג-אויר הולך להשתנות, התלבשתי חורפי... אתה תראה, אם אמא שלי אמרה לי עד אחת יהיה סוער, אתה תראה שזה מה שיהיה!
חחח... אתה לא נורמלי, אמר לו ראש העיר...
אתה לא מאמין לי? בֹא נתערב!... אני יוצא מחוץ לעיר... אני בחמש חוזר... אם ירד שלג, אתה משלם לי 10,000$... ואם לא ירד שלג, אז אני משלם לך, מוכן??
מוכן!
סגרו עסקה... אז בשביל מה קבעת איתי פגישה??
עזוב עכשיו דיבורים... אני חוזר בחמש ונראה מה קורה..... J
חוזר בחמש... יש לו את המעיל על היד, הכפפות..."תשמע, פעם ראשונה שאמא שלי, עבדה עליי בחלום.... קח יש לך פה 10,000$... מילה זה מילה!
אמר לו ראש העיר – כן, עכשיו מה רצית?
אמר לו – בקשר לתלמוד תורה.... אם אפשר לדחות את הגזירה לשנה הבאה?
אמר לו ראש העיר – אין בעיות! אתם אנשים טובים, עומדים במילה שלכם JJJ
אמר הרב מבריסק – אם כתוב בתורה, שכאשר מפצירים זה ניכנס, אז צריך לדעת להפציר!
כותב כאן הרמב"ן, שהפרשה הזאת מלמדת אותנו לדורות, כיצד עלינו להתנהג עם אומות העולם, וזאת הפרשה שמלווה אותנו, במהלך שנות הגלות, ובאה התורה ואומרת לנו, שכאשר תתבונן בפרשה הזו, תמצא את  מה שטמון כאן בפרשה – סוד השארות עם ישראל בגלות הקשה....
נעמוד בע"ה, על נקודה אחת בפרשה, שתבהיר לנו התנהגותו של יעקב אבינו בגלות, וסוד ההישרדות של עם ישראל, כפי שנלמד מדברי רבותינו :
כפי שפתחנו, יעקב אבינו נערך לתפילה לדורון ולמלחמה, וכאשר הוא נערך למפגש עם עשו, הוא מחלק את משפחתו לכמה וכמה חלקים, כפי שאמרנו.... הוא עובר את מעבר יבוק.... ושוכח מאחורה פחים קטנים... {כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר...
מגיע מלאך אל יעקב... הוא הס"מ שרו של עשו, אומר המדרש...
כשרבותינו עומדים על המאבק הזה, שניהל המלאך עם יעקב, הם אומרים, שכל הזכויות של עם ישראל לאורך הדורות, נלקחים וסופגים מאותו  המאבק הזה.
אני רוצה ברשותכם להקריא קטע ממדרש (שיר-השירים רבה פרשה ג, אות ב) - מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל... אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַה קֻּפַּת הָרוֹכֵל יֵשׁ בָּהּ מִכָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, כָּךְ כְּהֻנָּה מִיַּעֲקֹב, וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת מִיַּעֲקֹב, יִצְחָק נָתַן לוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, ה): וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, בְּרַם רוֹכְלוּתָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא הָיְתָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁתַּחַת רַגְלָיו. רַבִּי יוּדָן אָמַר תַּרְתֵּי, רַבִּי יוּדָן אָמַר כָּל הָרוֹכְלוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְכוּת אוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי יוּדָן אָמַר חוֹרֵי, כָּל פְּרַגְמַטְיָא שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְכוּת אוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר תַּרְתֵּי, כָּל מִלְחָמוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין, בִּזְכוּת הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר חוֹרֵי, כָּל תּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אוֹתוֹ הָאָבָק נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּנְתָנוֹ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ג): ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.
רש"י מביא - ויאבק איש. מנחם פרש ויתעפר איש, לשון אבק, שהיו מעלים עפר ברגליהם על ידי נענועם. ולי נראה שהוא לשון ויתקשר, ולשון ארמי הוא, בתר דאביקו בה, ואבק לה מיבק, לשון עניבה, שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרועותיו. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שהוא שרו של עשו.
המדרש אומר, שכל ההצלחות של עם ישראל נובעים מהמאבק הזה, ובכל שנה שאנחנו מבקשים מהקב"ה, שיוריד גשם, ורואים שב"ה התפילה התקבלה... אנחנו מבקשים לגשם, בזכות המאבק הזה, שניהל יעקב אבינו עם שרו של עשו.
נאמר - זְכוֹר טָעַן מַקְלוֹ  וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם. יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם. כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם. לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.
לאחר ששרו של עשו מנסה לפגוע ביעקב אבינו, והוא רואה שהוא לא מצליח... הוא נוגע בכף ירך יעקב, ופוגע לו בגיד הנשה...
מהי המטרה שהוא רצה לפגוע בגיד הנשה, זה נושא בפני עצמו... אבל רבותינו אומרים, שאחד הדברים שהוא רצה לפגוע בהם, היו בני הנוער... בילדים... שהם נקראים כף הירך, שנאמר {שמות א, ה}... וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ...
האר"י הקדוש אומר, שכוונתו היתה לפגוע בט' באב. שכמו שיש שס"ה גידים בגוף האדם, יש שס"ה ימים בשנה, והיום שהוא כנגד גיד הנשה הוא ט' באב, ובזה הוא פגע והצליח לקעקע את היום הזה,  שהפך לחורבן ואבלות על בית המקדש....
לאחר שיעקב אבינו נפגש עם עשו הרשע, והוא משתחווה לפניו שבע פעמים, ליבו של עשו נמס... והוא נישק אותו...
יש מחלוקת בחז"ל, אם זה בכל ליבו או לא....
לאחר המפגש הזה, אומר עשו ליעקב אבינו {לג, יב} וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ..
אומר לו  יעקב - {יד} יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה עזוב... קשה לי הענין הזה... הילדים עוד קטנים... תתקדם אתה ואני כבר יגיע אליך...
עד כאן הדברים שכתובים, לגבי המפגש של יעקב עם עשו...
מסיימת התורה {לג, יז} וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת
יעקב בנה דבר חדש שלא היה עד עכשיו... הוא בנה סוכות....
אומר האור-החיים הקדוש – עד עכשיו לא היה מי שחשב על דבר כזה, שצריך לבנות סוכות...
{יח} וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר
יעקב אבינו הגיע שלם, והגמרא (מסכת שבת לג, ב) אומרת  - {בראשית לג-יח} ויבא יעקב שלם ואמר רב  שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו.
אומר רש"י שם - שלם בגופו. שנתרפא מצלעתו: שלם בתורתו. שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך
הבני יששכר מדינוב אומר – שלם. שלא שינה שמו, שלא שינה לשונו, שלא שינה מלבושו.
שאלה נפלאה שעומדים עליה רבותינו, וזה יהיה נושא השיחה היום בע"ה :
יעקב אבינו מגיע לשכם, והדבר הראשון שהוא עושה בשכם – הוא קונה חלקה בעיר - {יט} וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה
יעקב אבינו קונה את השדה בְּמֵאָה קְשִׂיטָהוהשאלה שנשאלת היא – למה רכש יעקב אבינו את חלקת השדה?
אומרים רבותינו, שהוא קנה את חלקת השדה, כדי להעניק ליוסף מקום קבורה.
כל אחד ששומע את הדברים האלה שואל את עצמו – מה הדאגה הגדולה שיש ליעקב, שיוסף יקבר בשכם? למה הוא לא קונה לו חלקה בחברון, ליד מערת המכפלה? ולמה דוקא ליוסף, מה עם ראובן ושמעון...ולוי?
אומרים רבותינו – כן. הסיבה שהוא קנה חלקת קבר ליוסף, כי ראה ברוח קדשו, שהוא עתיד לצוות את יוסף, לטפל בארונו...
כך מביא רש"י על הפסוק {פרשת ויחי מח, כב} וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר (יהושע כד לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם.
מידה כנגד מידה – אתה דואג לקבורה שלי, אני דואג לקבורה שלך.
באה הגמרא {מסכת סוטה יג, ב} ושואלת שאלה נפלאה  - ולמה בשכם? למה לא בחברון? למה לא בהר המנוחות? למה לא בבני-ברק?
אומרת הגמרא - מאי שנא בשכם אמר ר' חמא בר' חנינא משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו.
משכם גנבו את יוסף, ולשכם נחזיר את האבדה שלו...
פרשת שבוע הבא, פרשת וישב, יוסף נלקח משכם... וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי....
מי שקורא את הדברים האלה בגמרא, שואל את עצמו מיד שאלה – משכם לא גנבו אותו, אלא מדותן, אז למה אתה אומר משכם? שיקנה לו חלקה בדותן!
אלא מה?
בעקרון משכם הוא שלח אותו... רק הוא לא היה בשכם, אז הוא המשיך לדותן....
אבל אם האחים היו בשכם... משם הם היו מוכרים אותו, ולכן זה נקרא שמשכם גנבוהו...
בספר תורה שלמה, הוא מביא דברים שכותב ר' סעדיה, שמבאר למה רכש יעקב אבינו, חלקה בשכם – כל המקומות המקודשים ניקנו בכסף, והם – מערת המכפלה, מקום פתח גן-עדן, גורן ארונה היבוסי, הר גריזים והר עיבל, שזה שכם.
כל שלושת המקומות המקודשים לישראל, נרכשו בכסף מלא, והמדרש אומר, שעל שלושת המקומות המקודשים האל, אין אומות העולם מערערים עליהם. כך אומר המדרש רבה כאן בפרשה...
מערת המכפלה – מובן. גורן ארונה היבוסי – מובן.... אבל מה זה הר גריזים והר עיבל... למה זה מקודש?
כותב ר' סעדיה – ישנה גמרא (מסכת סוטה) שאומרת, שכאשר עם ישראל עבר את הירדן, הגיעו להר גריזים והר עיבל, זה היה בשכם, ושם היה המקום שנערכו, לקבלת התורה מחדש.
ישנה גמרא (מסכת ברכות מח, ב) ששואלת – למה מקדימים ברית לתורה?
הרי בברכת המזון אנחנו אומרים - עַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ.... למה אנחנו מקדימים ברית לפני תורה?
אומרת הגמרא – משום שזו ניתנה בשלוש בריתות, וזו ניתנה בי"ג בריתות...
איפה שלוש בריתות?
יש מחלוקת בדברי המפרשים... נאמר את הדברים המוסכמים – הראשון בסיני, השני בגבול מואב, והשלישי בהר גריזים ובהר עיבל, זהו שכם.
אומר רבינו סעדיה – היות ובשכם היתה קבלת התורה  מחודשת, אז זה היה הנושא של קבלת התורה בארץ ישראל... אז זה נהפך למקום מקודש...
אם זה נעשה למקום מקודש... ראה את זה יעקב אבינו, ולכן הוא ביקש לקנות את הנחלה הזו, בארץ ישראל, כדי שבו יקבלו את התורה...
עד כאן דברי רבינו סעדיה...
בספר יהושע {פרק כד, א} לפני שיהושע מסתלק לבית עולמו, הוא מכנס את כל עם ישראל.. איפה? בשכם - וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
שואל הרד"ק –  למה הוא אסף אותם לשכם? והלא משכן שלֹה על תילו עומד...
כותב הרד"ק ארבעה תשובות בדבר:
א. כי בו התעכב אברהם אבינו, כשנכנס לארץ ישראל, שנאמר {יב, ו} וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ
ב. כי בו נעשה נס ליעקב אבינו.
ג. כי תחילת הנחלה, אשר היה ליעקב בארץ ישראל, בשכם היה.
ד. שאמר יהושע {יהושע כד, כג} הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם... כמו שאמר יעקב בשכם {לה, ב} הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם.
כך מונה הרד"ק ארבע סיבות, מדוע אסף אותם יהושע בשכם.
אם ככה מובן, שמעין קבלת התורה היתה בשכם, ולכן רכש יעקב אבינו, את חלקת השדה בשכם.
רמב"ן מונה את הסיבה, שהוא רכש את חלקת השדה בשכם... הוא אומר שיעקב לא רצה להיות אכסנאי במקום, ולכן הוא חנה בשדה וקנה את המקום,"וזה כדי להחזיק בארץ, והמעשה הזה היה רמז, כי המקום הזה יכבש לפניו תחילה, טרם הורישו, הורישו יושבי הארץ מפני זרעו, כאשר פירשתי באברהם"
הכלי יקר אומר, שהוא רכש את המקום הזה, היות והוא רצה להקים שם מזבח.... הוא לא רצה להקים מזבח, על דבר שלא שייך לו...
אומר הספורנו – כאומרו, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר.
האבן-עזרא אומר, שמכאן יש מעלה גדולה, לקנות חלק בארץ ישראל, וכל מי שיש לו חלק בה, חשוב כמי שיש לו חלק לעולם הבא.
כל הפירושים הללו, מסבירים לנו מדוע קנה יעקב אבינו, נחלה בשכם...
על הפסוק {לג, יח}  וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר דורשים חז"ל {מסכת שבת לג, ב} - {בראשית לג-יח}  ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ור' יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם...
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה עט, אות ו) - דָּבָר אַחֵר, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, הִתְחִיל מַעֲמִיד הַטְּלִיסִין וּמוֹכֵר בְּזוֹל, הֲדָא אָמְרָת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. אם אתה נהנה ממקום מסוים, אתה צריך להכיר לו טובה.
היות ושכם, זה המקום הראשון שניכנס אליו יעקב אבינו, אז הוא צריך להכיר לו טובה... מה הוא עשה?
התקין מרחצאות... תיקן מטבע... פתח הַטְּלִיסִין... פעולות למען כלל אומות העולם שגרים במקום, כדי להכיר טוב למקום.
מן המדרש הזה, לומד רשב"י, שכך הוא צריך לנהוג בעיר טבריה... שכן כשיצא מהמערה, כל גופו היה פצעים וחתכים... המליצו לו ללכת לעיר טבריה, ששם בחמי טבריה, הוא ירחץ את עצמו, והפצעים שלו ירפאו.... הוא נסע לטבריה... רחץ בחמי טבריה, ובאמת גופו נתרפא... עמד רשב"י לעזוב את העיר...
אמר רשב"י – הרי למדנו בפסוק וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר... שכל אדם שנהנה מאיזה מקום, צריך לתת לאותו מקום איזה שהיא תמורה... אז אם יעקב אבינו פתח שווקים ואטליזים, גם אני רוצה לעשות משהו!  מה הוא עשה?
הלך וטיהר את העיר טבריה ממתים.... עבר ממקום למקום, ואמר איפה יש מתים שצריך לפנות אותם... וככה טיהרו את העיר טבריה...
ד"א, מספר שם המדרש סיפור מאוד יפה – לאחר שרשב"י סיים לטהר את העיר, היה איזה גוי כותי אחד, שאמר"אני אלמד את ר' שמעון...."....
הלך והביא גופה לאחת השכונות, שטיהר אותם רשב"י, חפר וכיסא אותה באדמה...
הלך לרשב"י ואמר לו – אתה אמרת שהשכונה נקייה?! בֹא איתי, ואראה לך מקום שטמון מישהו...
הלך איתו רשב"י, אומר המדרש, ואמר לו – הינה, כאן אני יודע שקבור מישהו...! איך אתה אומר שטיהרו את השכונה הזאת!?
אמר רשב"י - אני טיהרתי אותה!..."זה שנמצא בפנים, יקום! וזה שבחוץ יכנס במקומו"
לשון המדרש -  אֲתוֹן וְאַסְחוֹן בַּהֲדָא בֵּי בָּנֵי דְּבֵית מוֹקֵד דִּטְבֶרְיָא, אֲמַר לֵיהּ בְּרֵיהּ כָּל הֲדָא טַבְתָא עֲבָדַת לָן טְבֶרְיָא וְלֵית אֲנַן מְדַכָּן יָתָהּ מִן קָטוֹלַיָא, אָמַר צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עוֹשִׂים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אִיטְלוּסִין וּמוֹכְרִין בְּזוֹל, אָמַר צְרִיכִין אָנוּ לְדַכָּיָא טְבֶרְיָא, מָה עֲבַד, נְסַב תֻּרְמוּסָא וַהֲוָה מְקַצֵּץ תֻּרְמוּסָא וְשַׁדֵּי קְצוֹצוּתֵיהּ וּמְקַלֵּק בַּשּׁוּק, וְכָל אַתְרָא דַּהֲוָה קְטִילָא סָלֵיק וְאִינוּן מַפְקוּן וְנָפְקִין, וְכָל מָקוֹם שֶׁלֹא הָיְתָה שָׁמָּה טֻמְאָה תֻּרְמְסָא עוֹמֶדֶת, וְהוּא מְצַיֵּן אֵיזֶה מְקוֹם טֻמְאָה וּמְקוֹם טָהֳרָה, עַד זְמַן דְּדַכֵּי יָתָהּ מִן קָטִילַיָא. חֲמְתֵיהּ חַד כּוּתִי עַם דְאַרַע, אֲמַר לֵית אֲנָא אָזֵיל וּמַדְחַךְ בַּהֲדֵין סָבָא דִּיהוּדָאֵי, אִית דְּאָמְרֵי מִן הָדֵין שׁוּקָא דְּגַרְגִּינָא וְאִית דְּאָמְרֵי מִן הָדֵין שׁוּקָא דְּסַקָּאֵי, נְסַב קְטִיל וּטְמָרֵיהּ בְּשׁוּקָא דַּהֲווֹ מְדַכֵּי, בְּצַפְרָא אֲזַל אֲמַר לְהוֹן אַמְרִיתוּן דְּדַכֵּי בֶּן יוֹחָאי טְבֶרְיָא אֲתוֹן חֲמוּן הָדֵין קְטִילָא [נסח אחר: אזל לגביה אמר ליה לא דכיתא שוק פלן, אמר ליה הין, אמר ליה ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך, אמר ליה גוד חמי ליה], צָפָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא נְתָנוֹ שָׁם, אָמַר גּוֹזֵר אֲנִי עַל הָעֶלְיוֹן שֶׁיֵּרֵד וְעַל הַתַּחְתּוֹן שֶׁיַּעֲלֶה, וַהֲוָה כֵן.
ממשיך המדרש ואומר - דָּבָר אַחֵר, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה מִבְּעוֹד יוֹם, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם. הֲדָא אָמְרָת שֶׁשָּׁמַר יַעֲקֹב אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּתַּן.
שואלים רבותינו – מה ראה יעקב אבינו, שהוא הראשון שקבע את ענין התחומים? ולא אברהם או יצחק?
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה יא, אות ח) - רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו'. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו'.
מביאה הגמרא (מסכת שבת קיח, א-ב ) - א''ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר {ישעיה נח-יד} אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' לא כאברהם שכתוב בו {בראשית יג-יז} קום התהלך בארץ לארכה וגו' ולא כיצחק שכתוב בו {בראשית כו-ג} כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב שכתוב בו {בראשית כח-יד} ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..
שואלים רבותינו שאלה עצומה – אם יעקב אבינו היה הראשון שמחדש את השבת, אני מבין שנותנים לו נחלה בלי מצרים...
בני אשכנז, שרים את זה בפיוטים לכבוד השבת - נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ, בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה. וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ, וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה....
אז נשאלת השאלה – אברהם אבינו גם שמר שבת, גמרא מפורשת {מסכת יומא כח, ב} - אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר {בראשית כו-ה} עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' א''ל רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצות הא איכא נמי מילה ואימא שבע מצות ומילה א''ל א''כ מצותי ותורותי למה לי אמר (רב) ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה.
אז אברהם אבינו תיקן אפילו עירובי תבשילין... אז למה כל מה שאתה מדבר על השבת, אתה מדבר רק על נחלת יעקב?! למה זה לא נחלת אברהם?!
ולא רק זה... אלא שבמנחה של שבת אנחנו אומרים – אברהם יגל, יצחק ירנן... ולמי יש את השבת???? יעקב ובניו ינוחו בו...  
למה לא אברהם ובניו ינוחו בו?? למה הכל סביב יעקב אבינו???
כותב הלבוש {הלכות שבת, סימן רצ"ב} – יעקב ובניו נחים בו, ולא בני ישמעאל ועשו.
בתפילת שחרית אנחנו אומרים - ''וְלֹא נְתַתּוֹ ה' אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים. גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה. לְזֶרַע יַעֲקב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ''
השבת שייכת אך-ורק לזרע יעקב! אין קשר לזרע אברהם, אין קשר לזרע יצחק... למה??
כי הם עובדי אלילים והם ערלים.... כל זה מאיפה למדנו??
מפרשת השבוע שלנו - וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר... שתיקן יעקב תחומי שבת...
בא המשך חכמה, בשלוש מקומות בספרו, ובונה 'בנין פאר', סביב הענין הזה של עירובי תבשילין של אברהם אבינו, ושל יעקב אבינו...
בראש ובראשונה, שואל המשך חכמה, בפרשת ואתחנן – למה אסרה התורה, על גוי לשבות?
התורה אומרת – גוי ששבת חייב מיתה, שנאמר {מסכת סנהדרין נח, ב} - ואר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנא' {בראשית ח-כב} ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן
אם ככה הוא שואל – למה? למה נאסר על הגוי לשבות בשבת?
אומר המשך חכמה – התורה בפרשת ואתחנן, מגלה לנו, שהשבת שייכת לעם ישראל, אך ורק לעם ישראל, כי רק הם יצאו ממצרים... שום אומה אחרת לא יצאה ממצרים, חוץ מעם ישראל... שנאמר {דברים ה, טו} וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
אם ככה, ישראל יצאו ממצרים... הם מחויבים לשבת. אומות העולם לא יצאו ממצרים.... הם לא מחויבים לשבת.
וככה אנחנו מזכירים גם בקידוש ליל שבת - בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם.
מאזכרים את הענין של יציאת מצרים, כי אין לאומות העולם מה לחפש, כי אם זה היה רק בענין של"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ.... וביום השביעי שבת ויינפש"... יכלו אומות העולם לטעון"גם אנחנו רוצים לשמור שבת"....
אבל השבת נאסרה לגוי, כי היא ניתנה רק למי שהיה ביציאת מצרים.
אומר המשך חכמה {פרשת אמֹר} יסוד נוסף – יש מצוות שהם בין אדם למקום, ויש מצוות שהם בין אדם למקום. למשל ציצית, מזוזה, תפילין, אלו מצוות שבין אדם למקום... יש מצוות שבין אדם לחבירו, כגון צדקה, גמילות חסדים, תרומות ומעשרות...
כלשונו – יש מצוות המקשרות לה' יתברך, ויש מצוות המקשרים זה לזה.
אומר המשך החכמה -  ונמשל יש בזה, שזהו ההבדל בין שבת לבין יום טוב. למה?
בשבת נאמר – לא יצא איש ממקומו – אסור לצאת מתחומי שבת.
הוצאה מרשות לרשות, אסורה.
מלאכת אוכל נפש, אסורה, ועל כן נאמר לאיש, לא לצאת ממקומו, ולבדו הוא יושב ועוסק בתורה, שהם המקושרים לה' יתברך, המרכז האמיתי, אשר כל ישראל הם קווים נפרדים, המגיעים למרכז אחד, שהוא ה' יתברך. ולסיבת זה, הם הקשורים יחדיו, כמו שאמרו במדרש רבה"בני יעקב שהם עובדים לאל אחד, קרואים נפש".
לכן אומר המשך חכמה, מה קורה  בשבת, 4 ורבע אחרי צהריים, נוחתים אצלך בבית 30 איש, שנתקעו באוטובוס... צריכים להגיע לירושלים.... היה פנצ'ר... עצרו בתלסטון... יש לך 50 איש בשבת, מה אתה עושה איתם??? מה תיתן להם לאכל???
בננות.
אתה לא יכל לבשל, לא יכל לעשות שום דבר... מה שיש לך, יש לך...
מה קורה כאשר מגיעים אליך 50 אורחים ביום טוב???   מגיעים אליך 1000 אורחים ביום טוב.... מה אתה עושה???
פותח א הגז, לוקח סירים גדולים... מעביר אש מאש, מבשל להם אוכל בן פורת-יוסף... ומה קורה אם אין לך מספיק עופות בבית???
הולך לשוחט... שוחט פרה, ומבשל לאלף איש את הפרה..!
אומר המשך חכמה – ביום טוב, הותרה הוצאה מרשות לרשות, אותה מלאכת מבשל לצורך יום טוב, לצורך אוכל נפש... כל זה למה?
כי היום טוב נועד, לחבר איש אל רעהו... אז לכן הותרו מלאכות של אוכל נפש, גם אם יבואו אלף אורחים, יהיה מותר לבשל לכולם.
בשבת, נאסרה המלאכה הזאת, כי השבת היא בינך לבין קנך. היא לא בינך לבין אחיך, ולא בינך לבין חברך..
כמו שיש מצוות שמקשרות את האדם אל קונו, יש מצוות שמקשרות את האדם אל חברו.
השבת מקדשת את האדם עם קונו, והיום טוב מקדש את האדם עם חברו. היסוד השני שאומר המשך חכמה, בפרשת אמֹר...
בא המשך חכמה, בפרשת השבוע, ואומר יסוד נפלא – זהו ההבדל שבין יעקב לאברהם. יעקב תיקן תחומי שבת, אברהם אבינו תיקן עירובי תבשילין. מה ההבדל ביניהם?
שבת זה שבת, ועירובי תבשילין זה יום טוב.
יום טוב, אומר המשך חכמה, שיבואו אליך כמה שיותר אנשים, אתה תבשל לכולם.
שבת, זה תחום שבת - מי שנמצא – נמצא, מי שלא נמצא – לא נמצא.
אברהם אבינו לקח על עצמו תפקיד, מהו?
להפיץ את דבר ה' בעולם, שכמה שיותר אנשים ידעו, מי הוא הקב"ה.
אומר הרמב"ן – הוא אסף מסביבו, אלפים ורבבות של גרים... גייר אותם, הפיץ את דבר ה', פתח מסעדות.. הביא את כולם לאכל במסעדות בחינם, וגייר אלפי גרים!
יעקב אבינו, אומר המשך חכמה, לא גייר גרים.
יעקב אבינו, שמיטתו שלמה, יש לו שנים-עשר ילדים, עליו הוא מקים את עם ישראל –"היות ואני מקים את עם ישראל, אני לא רוצה מבחוץ אף אחד... לא רוצה יותר אנשים... מה שיש – יש"
אומר המשך חכמה – יעקב תיקן תחומי שבת – עושים עיגול, נכנסים פנימה, אף אחד לא יוצא ולא נכנס.
אברהם אבינו תיקן, עירובי תבשילין. עירובי תבשילין מאפשר לך לבשל, להביא עוד ועוד אנשים לבית ה'.
בֹא ותראה, עשרים שנה יושב יעקב אבינו בבית לבן,  חמו עובד תרפים... פעם אחת הוא לא אומר לו – בֹא... בֹא תכנס לסמינר של ערכים... בֹא נלך לנירוונה, נלמד אותך קצת יהדות.... – שום דבר!

אומר המשך חכמה – בֹא וראה, שאפילו את חמיו, הוא לא מנסה לשכנע לשנות את דרכו, ולמה זה?
יעקב אבינו לא רצה להוסיף לעם ישראל, אף אחד, חוץ ממנו וממשפחתו!
זה היסוד של יעקב אבינו, שתיקן את הענין של תחומים...
אם ככה, אנחנו עכשיו יכולים להבין יסוד נפלא :
בשעה שיעקב אבינו שולח לעשו שליחים, הוא אומר לו – דע לך, עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי. אתה יודע איך שרדתי אצל לבן???
הייתי אצל לבן, ותרי"ג מצוות שמרתי. נשארתי אותו דבר, בדיוק כמו שיצאתי ממקומי.
מה הסוד של זה? כיצד הצליח יעקב אבינו להישאר, בצורה הזאת?
חז"ל מגלים לנו איך:
{לב, כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.... יעקב אבינו נישאר לבד, הוא לא רצה להכיר אף אחד, מתושבי חרן!
כותב החתם סופר – כשהוא ראה את הצאן שלו, הוא ראה איפה שבני לבן נמצאים, הוא תפס מרחק של שלושה ימים. אפילו הצבע של הצאן של יעקב, היה שונה מצאנו של לבן. לא רצה איתם שום קשר!
אומרים רבותינו – בֹא ותראה, לבן תפס את השיטה, איך הצליח יעקב אבינו לבודד את עצמו – שלא שינה לבושו, שלא שינה מלבושו ושלא שינה לשונו.
הולך לבן ברגע האחרון, לפני שהוא ניפרד מיעקב, הוא נותן לו שתי מילים, יחידות בתורה בארמית. הם מקימים גל של אבנים... קורא לזה לבן הרשע - יְגַר שָׂהֲדוּתָא.
אומרים חז"ל – שתי מילים יחידות בארמית בתורה - יְגַר שָׂהֲדוּתָא.
אומר לו יעקב – סליחה, אל תכניס לי כאן מילים בארמית! אני עשרים שנה פה... יש לי ילדים קטנים פה... אל תכניס להם דיבור של אומות העולם!
אצלנו בעברית אומרים – תגיד שלום... אל תגיד לי"ביי"!
יש לנו מילים, יש לנו שפה... אנחנו מדברים לשון הקודש!
יְגַר שָׂהֲדוּתָא... אני לא רוצה ארמית... אני רוצה לדבר לשון הקודש!... ויעקב קרא לו גלעד!
אומר הספורנו - ויעקב קרא לו גלעד. שלא שנה את לשונו.
באים רבותינו ואומרים – הסוד של עם ישראל, הוא בכך שהוא נותר לבדו.
כאשר עם ישראל רוצה לדעת, כיצד הוא יכל להתקיים בגלויות... אומר בלעם לבלק – אי אפשר לקלל את האומה הזאת... לא יעזור לך...
למה??
{במדבר כג, ט}...הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב....
אומר המדרש {שמות רבה, פרשה טו, אות ז} - (במדבר כג, ט): הֶן  עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מַהוּ הֶן, כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגִין חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כֵּיצַד א"ט הֲרֵי י, ב"ח הֲרֵי י, ג"ז הֲרֵי י, ד"ו הֲרֵי י, נִמְצָא ה לְעַצְמָהּ. וְכֵן הָאוֹת הַנ' אֵין לָהּ זוּג י"צ הֲרֵי ק, כ"פ הֲרֵי ק, ל"ע הֲרֵי ק, מ"ס הֲרֵי ק, נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לְהִדָּבֵק עִם כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים אֶלָּא לְעַצְמָן מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ שׂוֹנֵא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵן נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
זה הסוד של עם ישראל – אין לו שום חיבור עם אומות העולם!
באים רבותינו ואומרים את היסוד – שרואה עשו, מה הוא סוד ההצלחה של יעקב אבינו.... הוא שוהה בבית לבן... לא משנה את לשונו... לא משנה את שמו... הכל נישאר אותו דבר... רואה עשו הרשע, שסוד ההצלחה של יעקב, שהוא נישאר בדד...
מה עושה שרו של עשו??
{לב, כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ...."אני מבין את סוד ההצלחה שלך... רצית להישאר לבד??" - וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
אומרים חז"ל – על מה הוא נאבק עמו???
לקעקע את היסוד, שיעקב אבינו, לא מסכים להתחבר עם אומות העולם... כאן הוא ניכנס למאבק. זה היה סוד המאבק של שרו של עשו..."איך יכל להיות, שאתה תצליח להתנתק מאומות העולם, ולהיות לבד"...
אומר עשו ליעקב אבינו – בֹא נלך ביחד – {לג, יב} וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ
אמר לו יעקב – עשרים שנה אני בורח מחיבור לאנשים כמוך...לך קדימה.... אני עוד ייפגש איתך... אחרי שיבוא המשיח J
היסוד שלנו להחזיר מעמד, זה כמו שנאמר בפסוק {לג, יד} יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי... אני לבד.. לא מעורב איתך ביחד.
זה היסוד, שהרמב"ן מגלה לנו, כיצד אנחנו יכולים לעבור את הגלות הקשה, שבה אנחנו נמצאים.
אומר רש"י - ויאבק איש. לשון אבק, ולשון ויחבק...
הדרך שאומות העולם מנסים להילחם כנגדנו, ומנסים לקעקע אותנו,  יש להם שתי דרכים  - או בלשון מאבק, שהם נאבקים בעם ישראל... או בלשון של"ויחבק"...
אלו שתי דרכים, שאומות העולם מנסים בכל הכוח, להשפיע עלינו.
אומרים חז"ל יסוד נפלא:
דע לך, שבכל עת ובכל שעה, שניסו אומות העולם לבוא על ישראל, בגזירות קשות, לא עלה בידם....
היוונים ניסו לבטל חודש, ושבת, ומילה... יצאו להילחם נגד עם ישראל מלחמת חורמה... לא עזר להם!
עם ישראל, נילחם בכל מצב ומצב... אבל כאשר באו וחיברו אותם לשלטון, חיממו אותם..."בואו, תהיו חלק בלתי נפרד מאיתנו...", קירבו אותם... באותו רגע, כולם השילו מעליהם את הבגדים שלהם...
אומרים רבותינו – זה מה שכתוב כאן בפסוק -  וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר... מה הוא עשה?
{כו} וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ – הוא נישאר בחיים... מקסימום, הוא נישאר קצת צולע...
מתי עם ישראל נהיה במצב קשה??
{לב} וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר.... – כאשר נותנים לעם ישראל קירבה – באו, תהיו כמונו.... אז יש את המצב של... וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ – יש מצב של צליעה נפשית, לנצח!
יש משל, שמביא אותו החתם סופר – פעם אחת התווכחו ביניהם, השמש והרוח.... הם ראו פעם אחת בן-אדם, שהולך עם מעיל דובון...
אמרה הרוח לשמש – בואי נעשה תחרות... אני בשתי דקות מורידה לו את המעיל!
הרוח מגבירה את הרוח... פתאום הבן-אדם מרגיש סערה... מהר הוא סוגר שתי כפתורים....
רוח יותר חזקה! מהר קשר את הכובע וניצמד לעץ.... לא הצליחה הרוח להוריד לו את המעיל...
אמרה הרוח לשמש – את צודקת... בואי נראה איך את מורידה לו את המעיל...!
הוציאה השמש כמה קרניים חמימות... 25-26-27-28....30 מעלות חום.... התחיל לטפטף הבחור... הוריד את המעיל... את הכובע.....
אמרה השמש לרוח – את רואה?! לא צריך שום רוח סערה... קצת חמסין והכל יורד J
אמר החתם סופר- כשבאו גזירות וסערות על עם ישראל, לאורך התקופות, עם ישראל עמד איתן! לא רק שהוא עמד איתן, אלא התכרבל בתוך עצמו, הוא התאסף בתוך בתי כנסיות ובתי מדרשות... הוא עמד בכל הקשיים שהיו!
אבל כשבאו וחיממו אותו, שאמרו לו"בֹא ותהיה איתנו..."... ברגע אחד, הוא פשט מעצמו את כל הבגדים... שינה את שמו... שינה את לשונו, שינה את הכל! ממה?
מחמימות!
נאמר בפסוק - {לב} וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ – כשמחממים את עם ישראל, נותנים להם קירבה לאומות העולם, זה מאפשר להם לחלוץ, את כל המסורת של האבות!
כשאנחנו נמצאים בפרשת וישלח, שזו הפרשה שמלמדת אותנו כיצד לעבור את התקופה הקשה של הגלות, טומנת הפרשה הזאת בחובה, את היסוד הנפלא, של הבדלות מאומות העולם....
אומר המדרש - וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ... זה מה שנאמר {ישעיה ב, יא} וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
היסוד של אדם שנישאר לבד, לא נדבק בתרבות אומות העולם, זה מאפשר לנו לקיים את הגלות של עם ישראל, עד שיגיע למצב הזה, של וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, עד שיגיע משיח צדקנו במהרה...
באים רבותינו ואומרים לנו יסוד – יעקב אבינו, כאשר הוא ניכנס לארץ ישראל, מה הדבר הראשון שהוא רוצה ללמד את הילדים שלו?
יעקב אבינו הולך, וקובע תחום שבת. הוא מלמד את הילדים שלו, שעם ישראל, היכולת שלו לשרוד לנצח, הוא כאשר הוא תוחם את, מבלי להידבק באומות העולם.
יעקב אבינו, מעביר כאן מסר בשכם – הוא מראה לילדים שלו, שהוא קונה דירה... הוא קונה חלקת שדה... הוא תוחם אותה – לא להתחבר לתושבי המקום... הוא מקים שווקים, הוא עושה מה שצריך... אבל הכל בתחום... הוא לא עובר לצד השני!
באים רבותינו, ואומרים את היסוד -  לאחר שיעקב אבינו קבע את התחומים... הוא קבע את היסוד של {במדבר כג, ט} הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב.
הנחלה שזכה לה יעקב אבינו, זו נחלה בלי מיצרים, משום שהוא תחם את עצמו...
אומרים חז"ל – יעקב קנה חלקה בשכם, למה?
כדי לתת ליוסף קבורה בשכם. למה לתת ליוסף קבורה בשכם??
אומר המדרש – משכם גנבוהו ולשכם יחזירוהו.....
שאלנו – בשכם גנבוהו?! הרי בדותן גנבוהו!
יוסף הצדיק, היה היחיד, האיש הראשון שירד לגלות, בתוך ערוות מצרים. עד עכשיו יעקב אבינו, לא היה בתור עם ישראל, כרגע יוסף נחשב חלק מעם ישראל... יעקב אבינו תחם את ילדיו בתחומים – מעכשיו נהיינו עם!
 
הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – החל, כאשר החלו שני-עשר השבטים...
יוסף הצדיק, הוא הראשון שיורד לגלות... מאיפה הוא נישלח??
משכם. משכם גנבוהו!
נכון, מדותן, שם התבצעה המכירה... אבל למה הוא שלח אותו בשכם?
הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם.... איפה??
בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה...  איזה שדה???
אותה חלקת שדה שקנה יעקב אבינו, לשם הוא שלח אותם, לרעות את הצאן... וגם שם, יש תחומים, כדי לא להתערבב עם אומות העולם.
כשיוסף הצדיק יוצא לגלות במצרים... נקרא על זה בשבוע הבא... אומר לו יעקב אבינו – תלך לראות את שלום אחיך בשכם... למה הוא יוצא משכם?
(בראשית לז, יד): וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן... מאותה עצה, של אותו צדיק הטמון בחברון, שנאמר בו יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם...
מה המסר, שמבקש יעקב אבינו להעביר משכם?
"יוסף, אתה יורד לגלות, לתוך ערוות מצרים! הדרך היחידה שלך להישאר, תתחום  את עצמך! אל תידבק בהם!"
אומרים חז"ל – בזכות מה נגאלו ישראל ממצרים??
בזכות, שלא שינו את שמם, לבושם ולשונם.
מגיע יוסף... הוא גר במצרים... בהתחלה אצל פוטיפר... אחר כך שמים אותו בכלא.... הוא לא מדבר שפה מצרית... הוא לא יודע את שפת המקום...
כאשר הוא מתמנה למשנה למלך, קורא לו פרעה"צפנת פענח".... מנסה לשנות לו את שמו...
"למה לקרוא לך יוסף?! בֹא תקרא לעצמך ג'וו, זה שם יותר תרבותי"
יוסף לא מוכן לשנות את שמו....
כשבאים האחים ליוסף... הם לא מזהים אותו... מה הוא אומר להם שם???
{מה, יב}... כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם...  אומר רש"י – בלשון הקודש... לא שכחתי את לשוני!
אדם נמצא בניו-יורד 30 שנה... אחרי 30 שנה אתה פוגש אותו... הוא רוצה להגיד לך משהו –"רגע... איך אומרים את זה בעברית??..."
הוא לא זוכר בכלל!!!
אומר יוסף – אין דבר כזה, אני מדבר אליכם בלשון הקודש - כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם... לא השתנה שום דבר אצלי, ממה שקיבלתי בבית אבותי...
תיסע לשכם, שם היה המקום, שבו יעקב תחם את עם ישראל, ללמד אותם את ההבדלות מאומות העולם!
האמת היא, שבזה סיימנו את השיחה, אבל אני רוצה אולי לומר עוד יסוד אחד, שקשור לתושבי העיר, ולהוסיף לזה עוד קטע אחד, שכתוב בספר של ר' אהרון ולקין.
האמת היא, שמי שגר היום ברחובות בני-ברק, לא חושב שהוא  נמצא בבני-ברק...
תסתכלו שמות של חנויות, נראה לך שאתה נמצא בתוך ניו-יורק... כל שמות החנויות באנגלית... אני לא רוצה להגיד שמות, שלא יגידו שאני עושה פרסומת J
אין לך מילה אחת בלשון הקודש! כל המילים, הכל זה תרבות של חו"ל... ואני לא מדבר על השפה!
אנשים השתגעו היום.... כל השפה, התרבות היום... הכל של אמריקה.... ולא לדבר על האוכל...
עד כדי כך...שהקב"ה זיכה אותנו, שהסינים עושים לנו אוכל.... והתאילנדים עושים לנו אוכל...
אם אדם יגיע לעולם הבא, ישאלו אותו – אכלת אוכל תאילנדי?
לא.
אז תחזור בחזרה! J
כל התרבות שלנו נהיתה תרבות של חו"ל!
כל זה, עצת יצר הרע! עצת שרו של עשו... וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.... כשהוא רואה שאתה לבד, אתה מתבודד עם עצמך, הוא בא להיאבק איתך!  הוא מנסה להכניס אותך לתרבות העמים, זה סוד הניצחון שלו!
אומר ר' אהרון וולקין – יושבים בליל הסדר, כותב האר"י הקדוש, בשעה שאתה אומר"והיא שעמדה", תעמוד במקום, תעמיד את הגביע, תכסה את המצות...."והיא שעמדה.... אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו...והקב"ה מצילנו מידם.."
שואל הרב ולקין שאלה עצומה – למה צריך לכסות את המצות?? מה אכפת לך שהם יהיו מגולים?!
כתוב בהלכה – יכסה את המצות ויגביה את הכוס ויאמר"והיא שעמדה.."... למה לכסות את המצות? ולמה להגביה את הכוס?
אומר הרב וולקין – יושבים בלילה הזה, כל המשפחה... הסבא עם הבן... עם הנכד... עם הנין, יושבים ליד שולחן אחד.. 50-60 איש ב"ה, נותנים שבח והודאה לקב"ה, שהוציא אותנו ממצרים....
אתה רוצה לדעת איך ניצלנו? איך אנחנו כאן, אחרי אלפי שנים?
ברוך ה' ישיבות... הוגי תורה... איך ניצלנו???
הגמרא במסכת שבת אומרת – אסור לאכל פת עכו"ם.... למה??
משום יינם. ואסור לשתות יין של עכו"ם... למה??
משום בנותיהם.
אתה רוצה לדעת איך אתה שורד????
"והיא שעמדה.."  
כיסינו את הפת – לא השתמשנו בפת של עכו"ם... גם את היין שמרנו, שלא נשתה ביחד עם אומות העולם... והיא –זה הדבר שהציל אותנו!
"שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותינו...והקב"ה מצילנו מידם..." למה??
בגלל שאנחנו שומרים, שלא להידבק באומות העולם!
אומר הקב"ה – אם אתם מבדילים את עצמכם, אז אני שומר עליכם... אבל אם אתם מתערבבים איתם... (תהלים קו) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מִמַעֲשֵׂיהֶם – אז אני ידאג, להביא את השנאה של אומות העולם עליכם! אני ידאג שהם ישנאו אתכם, וככה אני יציל אתכם, שלא תתערבבו בגוים!
אספר לכם סיפור, ששמעתי מהגאון ר' ראובן קרלנשטיין... משל נפלא על הנושא הזה:
פעם אחת היתה נערה, כשרה, יראת שמים...
יום אחד היא באה לאבא שלה"אבא, התאהבתי באיזה בחור אחד... דוד מהשכונה..."
- מי???
- דוד... מהבלוק השלישי...
- איזה דוד?? ההוא עם הוְוסְפָה?!
- כן!!!
- אויי ויי....
לדוד הזה, יש בערך שלושים הרשעות קודמות... ישב ויצא.... ונכנס ויצא... אין מרזב שהוא לא טיפס עליו.... וכל פעם הוא אומר, שהוא הולך לשלח את הקן... ומתברר שאין שם יונים, אלא זקנים... JJJ
בקיצור, ה' ירחם מהדוד הזה... כל השכונה רועדת ממנו, והיא, לא פחות ולא יותר, רוצה להתחתן איתו...
- תגידי לי את נורמלית??? בואי נמצא לך שידוך טוב...
-לא.. אני רוצה את דוד!
לך תוציא לה אותו מהראש עכשיו....
בצר לו... הוא ניגש לרב שלו, והתחיל לבכות לו בדמעות שליש"רב'ה תציל אותי!!!"...
- מה קרה???
- הבת שלי רוצה להתחתן עם דוד!
- איזה דוד??? העבריין הזה?!?
- כן!
- אל תדאג... השידוך לא יצא לפועל!
- איך הרב יודע?????
- תקשיב לי... אני רוצה שתעשה אירוסין גדול, כמו חתונה!
-  אין בעיה!! רק תגיד לי מה לעשות....
- תעשה ב"כתר התפוח"... תביא 300 איש.... נסדר לך את הענינים, לא לדאוג!
- בסדר... יום שלישי הבא בע"ה....
הזמין את האנשים... סידר הכל...
אמר לו הרב"תביא 3 בקבוקים שיבס ריגל, משהו חזק...  ותביא גם בקבוק סודה"
- שיבס ריגל וסודה?! איך הם מסתדרים ביחד?!
- פשוט מאוד השיבס ריגל לבד, עד שזה משפיע... זה לוקח לו בערך 3/4 שעה... אבל אם שמים לו קצת סודה, זה קופץ מהר במערכות, ותוך כמה דקות, הוא כבר לא ידע באיזה כיוון הוא הולך... J
ברוך ה'... החתן מוצא חם כלבבו... עוד לא התחילה החתונה, והם כבר שותים לשכרה...
כמובן שאחרי שתי כוסות ובקבוק סודה, הבחור לא יודע אם האולם מסתובב, או שהמחותנים מסתובבים... כל מי שבא לתת לו"שלום עליכם"... הוא נותן לו ישר אגרוף בחזה...
בא איזה זקן בן 80... נתן לו מכה בחזה..."מה זה הוא מטורף??"
- לא... הוא קצת אלים... זה יעבור לו...
בא איזה דוד אחד... שגם לו הוא הכניס מכה בחזה... מגיע לאשתו:
- תביאי לי מהר כוס לשתות... הוא הכניס לי מכה..... אני לא נושם....
באו כולם לעשות לו אוויר, עד שיבוא"הצלה"...
באה הכלה"מה קרה????"
- החתן שלך הכניס לי בתוך החזה אגרוף!
- החתן שלי הכניס לך אגרוף?! על מה ולמה??
- באתי להגיד לו מזל-טוב, הכניס לי ישר לחזה!
בקיצור, רצה הכלה לחתן – דוד, מה עשית לאח של אמא שלי???? הכנסת לו אגרוף לחזה????
אמר לה החתן – את עפה מכאן, או שאני מביא לך שתי צ'פחות..... הכניס לה שתי צ'פחות משתי הכיוונים...
התחילה לרוץ לאבא שלה..."אבא., הוא שבר לי את האף!!!"
- אחח, ברוך ה'! כמה טוב שהוא שבר לך את האף, לפני שאני שברתי את הצלחת... J
אמר ר' ראובן קרלנשטיין – כשהקב"ה רואה שאנחנו נדבקים לאומות העולם, מה הוא עושה???
דואג שאומות העולם יזרקו אותנו, כדי שלא נלמד מהמעשים שלהם!
באים חז"ל ואומרים לנו -  וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ... כאן מנסה שרו של עשו, להילחם כנגדנו, כדי שלא נישאר בבחינת בדד, כדי שנלמד מהגויים...
אבל הקב"ה אומר - (תהלים קה, כה): הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו – הקב"ה הופך את הלב שלהם, שישנאו אותנו, כדי שיזרקו אותנו ולא נדבק בהם, כי הקב"ה יודע, שזו הסכנה הכי גדולה, לנצחיות עם ישראל.
ישכנו הקב"ה, שלא נלמד ממעשיהם ולא נדבק בהם, ועל כך נזכה בע"ה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.... וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, במהרה בימינו אמן!!!
 
 
 
 

 
 
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים