אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת מצורע
דף הבית >> פרשת השבוע >> מעיינה של תורה ספר ויקרא >> פרשת מצורע
פרשת מצורע

עין טובה
נגע הצרעת הוא תופעה נדירה, וצרעת הבתים אינה קיימת בימינו כלל. אולם בל נטעה לחשוב שהדבר נובע מפאת מעלתנו. שהרי צרות העין לא עברה מן העולם, לכן, עלינו לעשות כל שביכלתנו כדי לאתר את חיידקיה של מחלה זו ולהשתדל לבערם מן העולם.

חכמינו אמרו כי עין טובה היא אחת משלוש המידות המאפיינות את תלמידי אברהם אבינו. משמעות הדברים היא, שמעלת הטובה היא זו שהצעידה את אברהם אבינו בדרכו הרוחנית וקידמה אותו, עד שממנה התפתחה שלמותו הרוחנית, שלמות שלא היה דומה לה לאורך הדורות. ומאידך, העין הרעה מהווה את אחד המאפיינים העיקריים של בלעם הרשע ושל תלמידיו ההולכים בעקבותיו (מסכת אבות)

כשביקש התנא רבן יוחנן בן זכאי מתלמידיו, שיצביעו על הדרך הטובה שידבק בה האדם, אמר רבי אליעזר בן הורקנוס, שזו העין הטובה. ללמדנו, שעין טובה היא מאפיין ראשי, המעלה את האדם על הדרך הטובה, שממנה יגיע לכל הטוב והקדוש.

רבי עובדיה מברטנורא מגדיר מידה זו:

"מסתפק במה שיש לו, ואינו מבקש דברים יתירים (מיותרים), ואינו מקנא כשרואה שיש לחברו יותר ממנו".

על פי הגדרה זו, העין הטובה כוללת כללים גדולים והרבה תכונות נפש טובות. היא מהווה בנין אב למכלול דרכי ההתייחסות של האדם אל זולתו. כאן טמון המפתח לכל המידות הטובות.

ומאידך, העין הרעה - יסודה בהסתכלות מעוותת של האדם על זולתו, על החברה הסובבת אותו ועל החיים בכללם.

יש אדם הרואה את כל הסובב מבעד למשקפיו האנוכיות. מתוך הסתכלות זו, טובת הזולת גורמת לו להתגברות רגשות קנאה שבו.

התבוננות מעמיקה מלמדת, שהעין הרעה היא אמה הורתו של חטא לשון הרע, שכן דיבור רע יסודו בהסתכלות רעה. לו אך היה רואה את הזולת בעין חיובית, לא היתה כל סיבה להוצאת הדיבה על זולתו.

"השותפות" הבלתי מבורכת בין עין רעה לבין לשון הרע, היא היא הגורמת תקלות אין ספור המתרחשות חדשים לבקרים בחברה האנושית.

מפורסמת היא תפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק, מגדולי החסידות: "שנראה כל אחד את מעלת חברינו ולא חסרונם". כשיראה האדם בזולת ורק את הטוב ויביט בו רק בצורה חיובית, ממילא יימנעו כל הגורמים ללשון הרע ורכילות, ומאליהם תתבטלנה כל הסיבות המובילות לשאר התופעות השליליות המצויות בחברה האנושית בת ימינו. 

פגם רוחני

אחד מעיקרי האמונה שמנה הרמב"ם הוא: "שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו, ומעניש לעוברי מצוותיו", עיקרון זה נקרא גם עקרון הגמול. מפורסמים הם דברי הנביא שתיאר את דרך ההנהגה של הבורא: "גדול העצה ורב העלילה, אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו" (ירמיהו ל"ב, י"ט).

מבין כל העונשים, בולט בחומרתו העונש המיועד לחטאי לשון הרע. עד כדי שילקה המדבר בצרעת.

משלקה אדם בצרעת, גזרה התורה את דינו להשלח אל מחוץ למחנה, ולהיפרד מחברת בני האדם! להתנתק מהקן המשפחתי החם ומכל קרוביו וידידיו. במצבים קשים מסוגל האדם למצוא נוחם לנפשו, כאשר הוא משיח את ליבו לפני קרוביו ומשתפם בצערו. אפשרות זו נמנעת מן המצורע.

הצרעת אינה מחלה מסוג המחלות הגופניות המוכרות כיום. יסודם של נגעים אלה הוא בתחום הרוחני. הסיבה שתופעות אלו אינן קיימות בימינו, אינה מפני שזכינו והתגברנו על חיידקי לשון הרע, מחוללי הצרעת. להיפך! עובדה זו מוכיחה על שפל מדרגתנו הרוחנית. שכן כה רחוקים אנו מן השלמות עד, שכביכול, איננו ראויים לתגובות מיידיות על מעשינו.

וכך מובא בספר "הכוזרי" (מאמר ב', ס"ב): "אולם, מכיון שבימינו נגעי הצרעת אינם מופיעים בינותינו, מוטל עלינו להיזהר בכפל כפליים מגורמי הצרעת. משל למה הדבר דומה? לאדם בריא שכאשר הוא אוכל מאכל קלוקל, מיד מתעורר המנגנון הגופני שהבורא חננו בו, ובקרבו מתחולל מאבק בין הגורמים השונים. המאבק מתבטא לעתים בחום ובהקאות. חמור המצב יותר, אם גוף האדם אינו מגיב למאכלים קלוקלים. אזי יש להיזהר מהם פי כמה".

פרשת מצורע נקראת בבית הכנסת תמיד בסמוך לחג הפסח. ואכן, למסרים העולים ממנה, שתקפים בכל ימות השנה, יש משנה תוקף בסמיכות לחג זה.

עניינו ומהותו של חג הפסח רמוז בנוטריקון של שמו – "פה סח". יציאת מצרים איפשרה את פתיחת פיהם של ישראל בתורה ובתפילה. מאז ועד היום מסוגל מועד זה לעורר את כוחו של עם ישראל להגיד את שבחו של הקב"ה, כפי שנאמר בהגדה של פסח: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".

לכן, מן הראוי שהכלים בהם בא עם ישראל לעבוד את בוראו, גם הם יוכשרו ויוכנו לכך. כשם שאין לבוא אל המלך בלבוש שק, ואין ראוי להגיש לפניו מנחה בכלים בלתי נקיים, כך גם לא ניתן לספר את תהילתו בפה שאינו נקי מחטאים. לאור זאת, מסתבר, שהכשרת הפה לפסח אף היא משימה שאינה נופלת בחשיבותה מהכשרת המטבחים, ואכן לקראת חג קדוש זה צריך פינו להיות נקי שבעתיים.

אם אנו חפצים לצאת באופן סופי מ"מצרים" ומכל אשר היא מסמלת, ולזכות להיגאל גאולת עולם, חובתנו לפעול בכיוון ביעור לשון הרע ושנאת האחים מבינינו. נקיון נפשנו הוא איפוא המרשם הבדוק לזכות לגאולה.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים