אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת יתרו
דף הבית >> פרשת השבוע >> וידאו על הפרשה >> ספר שמות >> פרשת יתרו




 
סרטים נוספים על הפרשה, עם הרב צימרוט שליט"א
וארא תשס"ט
השיעור מתקיים מדי שבוע ביום שלישי בשעה 20:15, רח' תרמ"ב 6 ירושלים. הציבור מוזמן להינות

לחץ כאן לפרטים נוספים
וארא תשס"ט

פרשת בא

לחץ כאן לפרטים נוספים
פרשת  בא

פרשת בשלח

לחץ כאן לפרטים נוספים
פרשת בשלח

פרשת יתרו

לחץ כאן לפרטים נוספים
פרשת יתרו

פרשת משפטים

לחץ כאן לפרטים נוספים
פרשת משפטים

פרשת שמות

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת שמות תשע"ג
הרב מאיר צימרוט בדרשה נפלאה על פרשת שמות. צולם בישיבת מתימן יבוא.

לחץ כאן לפרטים נוספים
פרשת שמות תשע"ג

פרשת תרומה

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת תרומה

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת תצווה

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת כי תשא

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת ויקהל תשע"א

לחץ כאן לפרטים נוספים

ויקהל פיקודי תשס"ח

לחץ כאן לפרטים נוספים

פרשת פיקודי

לחץ כאן לפרטים נוספים

הרב צימרוט פרשת יתרו


הרב אורי זוהר על פרשת יתרו


מעיינה של תורה

''אני חותנך יתרו בא אליך'' – רש''י אומר: ''אם אין אתה יוצא בגיני…'' מה פירוש צא בגיני? בספר מעינה של תורה נאמר שיתרו ביקש ממשה רבנו שבשבילו, כלומר בשביל יתרו, יצא ממדרגותיו העליונות וישפיל קימעה את עצמו, כדי שתהיה לו מקצת שייכות אליו ויוכל להידבק בו ועל ידי כך יוכל להתעלות גם הוא כאשר משה רבנו יחזור ויתעלה למדרגותיו.
'' ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה לישראל אשר הצילו מיד מצרים'' – ספר מעינה של תורה שואלים הרי לכאורה היה צריך להיות הכתוב לומר: ''אשר הצילם''? אלא, הרי יתרו בעצמו היה מיועציו של פרעה וממילא היה עשוי למות יחד עם כל המצרים, אלא שנמלט וניצול. לכן, שמח עכשיו על כל הטובה אשר עשה ה גם לישראל וגם לו עצמו, שהצילו מן המצרים ונתן בו את הרעיון להתקרב אל ישראל.

שאל יתרו את משה (שם): מדוע כה רבים הם המשפטים והסכסוכים בין בני ישראל? השיב לו משה רבנו כי הסיבה לכך היא שבענינים שבין אדם למקום באים תחילה לשאול שאלה (הסבר: שאלת רב) כמו שנאמר ''כי יבא אלי העם לדרוש את ה''. ואילו בענינים שבין אדם לחברו ממתינים עד שיפרוץ הסכסוך ורק אח''כ בא האחד להזמין את חברו לדין תורה.
''ויחן שם ישראל נגד ההר'' – ''ויחן'' מלשון חן (שם). האחדות האמיתית מתקיימת רק כאשר כל יהודי נושא חן בעיני רעהו. אחדות כזאת תיתכן רק כאשר ישנה מידת הענווה בכל אדם כך שאין אחד מתגאה על חברו. הר סיני זכה שתינתן עליו התורה דוקא בגלל היותו נמוך יותר מהרים אחרים. לכן כשהביטו על הר סיני למדו את מידת השפלות והענווה ועל ידי כך הגיעו ל''ויחן''.

משה רבנו עלה לשמים בכדי לקבל את התורה. במדרש רבה כתוב על כך שמשה רבנו נתגושש עם המלאכים של מעלה. מה פירוש נתגושש? משה רבנו התווכח עם המלאכים וניצח אותם בטענותיו. על מה היה הויכוח? המלאכים רצו שהתורה לא תמסר למשה רבנו אלא תשאר בשמים. אמר משה רבנו למלאכים הרי התורה נכתבה בשביל בני האדם והעובדה לכך היא מה שכתוב בה. כתוב בתורה ''כבד את אביך ואת אימך'' וכי אבא ואמא יש לכם? כתוב בתורה ''לא תרצח'', ''לא תגנוב'', ''לא תחמוד'' וכי יצר הרע יש לכם? מלאכי השרת ביקשו לפגוע במשה רבנו. מה עשה הקב''ה? עשה את קלסטרון פניו של משה רבנו דומה לקלסטרון פניו של אברהם אבינו. אמר הקב''ה למלאכים: אתם לא מתביישים ממנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו? אמר הקב''ה למשה רבנו לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם.

''כה תאמר לבית יעקב'' – בכל מקום כשכתוב בתורה בית יעקב הכוונה לנשים. למה הקב''ה אומר למשה רבנו לפנות לנשים קודם? במדרש רבה מצאתי 3 סיבות. הראשונה: שהן מזדרזות במצוות. מה הכוונה מזדרזות במצוות? אלא הנשים מזדרזות לקבל עליהם עול מלכות שמים. מוסיף מדרש רבה ואומר שהנשים קרובים לקבל באמונה ועושות בלא חקירה. אנו יכולים לראות את זה בפועל בכל הסמינרים שעושים ארגונים כמו ערכים וצוהר. הסיבה השנייה: הנשים מנהיגות את בניהן לתורה. מכיוון שהאשה נמצאת בבית ומשגיחה על הילדים מוטל עליה הדרכת הבנים בקטנותם בתורה כמו שנאמר '' ואל תטוש תורת אמך''. סיבה שלישית: ''אמר הקב''ה כשבראתי את העולם לא צויתי אלא לאדם הראשון ואחר כך נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה הן מבטלות את התורה''.

''ואשא אתכם על כנפי נשרים'' – רש''י מפרש כאן: ''כנשר הנושא את גוזליו על כנפיו .. אומר מוטב יכנס החץ בי. למה דוקא נשר? מכיוון שכל העופות פוחדים מעוף אחר ולכן הם נושאים את בניהם בין רגליהם. אבל הנשר פוחד רק מהאדם שלא יזרוק בו חץ (מכיוון שהנשר עף גבוה יותר מכך העופות) לכן הנשר נותן את בניו על גבי כנפיו. לכן אמר הקב''ה מוטב שייכנס החץ בי, ולא בבני. הספר מעינה של תורה מביא את דברי בעל חדושי-הרי''ם שהיה מפרש את דברי רש''י כך: ''כידוע בשעת קריעת ים-סוף קיטרגו המלאכים כנגד ישראל ושאלו, במה ראויים הם לישועה יותר מהמצרים, והלא הללו עובדי עבודה-זרה והללו עובדי עבודה-זרה, מה נשתנו אלה מאלה? ושום מענה לא ניתן להם למלאכים על שאלתם זו. אלא, אמר השם-יתברך: מוטב תהיה קושיא כנגדי ובלבד שלא יסבלו חלילה בני-ישראל..''

''ועתה אם שמוע תשמעו בקולי'' – ראשי תיבות של ''שמע תשמעו בקולי'' הם שבת. בשבת שומעים את קול קבלת התורה. לכן נאמר בספרים כי בשבת מחזיר משה רבנו לבני-ישראל את שתי העטרות שקבלו בעד ''נעשה ונשמע'' מכיוון שבשבת חוזרים ושומעים זאת.

''וידבר ה את כל הדברים האלה לאמר'' – אלו דברים אמר? מדרש רבה אומר: ''א''ר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר לישראל (דברים כ''ט) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום. עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום אלו הנשמות העתידות להבראות''.

''אנכי ה אלוקיך'' – במדרש רבה כתוב: ''א''ר שמעון בן יוחאי אמר להם הקב''ה לישראל אלוה אני על כל באי עולם אבל לא יחדתי שמי אלא עליכם. איני נקרא אלוהי עובדי כוכבים ומזלות אלא אלהי ישראל. א''ר לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקב''ה שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה) ותאמרו הן הראנו ה אלינו את כבודו ואת גדלו. וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש.

ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה) נפשי יצאה בדברו. אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקב''ה. יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו. כל העולם כולו שמחים ובניך מתים. מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט) תורת ה תמימה משיבת נפש. א''ר לוי וכי לא היה גלוי לפני המקום שאם הוא מראה כבודו לישראל ומשמיען קולו שאינן יכולים לעמוד. אלא צפה הקב''ה שהן עתידין לעשות עבודת כוכבים שלא יהו אומרין אלו הראנו את כבודו ואת גדלו והשמיענו את קולו לא היינו עושים עבודות כוכבים. לכך נאמר שמעה עמי ואדברה''.

''מארץ מצרים מבית עבדים'' – בספר אור החיים על התורה שחיבר רבנו חיים בן עטר זצוקללה''ה נאמר על כך שבדרך אשר הוציאתיך ממצרים אני עתיד להוציאך מבית עבדים. זהו רמז לגלות האחרונה שאנו נמצאים בה אשר שעבדו בישראל כל אומה ולשון כמו שנוהגים בעבד.

''ויום השביעי שבת לה – בספר אור החיים נאמר שהמנוחה והשביתה בשבת קודש לא תהיה למנוחתו ולמרגוע של האדם אלא לקיום מצוות ה.

ממדרשי חז''ל על פרשת השבוע
''היו נכונים לשלשת ימים'' – אמר רבי יהושע בן לוי (ספר פרפראות לתורה): כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם בעלי-מומים מעבודת פרך מכיוון שהיו עושים בטיט ובלבנים והיתה האבן נופלת עליו מן הבניין ושוברת את ידו וקוטעת את רגלו. אמר הקב''ה: אינו דין שאתן את תורתי לבעלי-מומין. מה עשה? רמז למלאכי-השרת, וירדו וריפאו אותם.
''כבד את אביך ואת אמך'' – אמרו רבותינו (שם) שלושה שותפים הם לאדם: הקב''ה ואביו ואימו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אימו, אומר הקב''ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני. ובזמן שאדם מצער את אביו ואת אימו, אומר הקב''ה: יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאילו דרתי ביניהם ציערוני. רבי יוסף, כשהיה שומע קול רגליה של אימו, אמר: אעמוד מפני שכינה שבאה.
''כבד את אביך ואת אמך … לא תרצח'' – מדוע נסמך ''לא תרצח'' למצוות כיבוד אב ואם? (שם) ללמדך שאם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו ואינו מהנה את אביו ואת אימו אפילו בצעירותם כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני ה.

סיפורי חסידים על פרשת השבוע
מדוע אין לרב בישראל שעות קבלה? – הגאון רבי שמואל מסלנט ישב על כסא הרבנות בירושלים שבין החומות קרוב לשבעים שנה. בצד חוכמתו ובקיאותו בתורה ובהוויות העולם, התפרסם רבי שמואל ברבים בפשטות הליכותיו עם הבריות ובאורח חייו הצנועים; אך יותר מכול הרשים את המוני בני ירושלים בימים ההם בנכונותו התמידית להורות דין ולפסוק הלכה לכל דורש בכל עת ובכל שעה. פעם שאלו מקורביו של רבי שמואל את רבם הנערץ?: מדוע אין כבוד הרב קובע שעות מיוחדות ביום לקבלת קהל ולפסיקת שאלות בהלכה, כפי שנוהגים כמה וכמה רבנים אחרים? השיב רבי שמואל בנימה אבהית לשואלים: כל יהודי, וביותר רב ומנהיג בישראל, צריך להשתדל בכל כוחו ללכת בדרכי ה ולדבוק במידותיו. והרי דרך ה היא לענות לפונים אליו בכל עת ובכל שעה. הנה אנו אומרים בברכת המזון: ''שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, ובכל יום ובכל עת ובכל שעה''. משמע שלפני ה יתברך אין ''שעות-קבלה'' ומועדים נבחרים, שבהם הוא משגיח על ברואיו ומספק להם כל צרכי החיים. וכן היה מנהגו של משה רבנו לשפוט את העם ''מן הבוקר עד הערב'' תמהני אפוא עליכם, שאתם באים להציע לי דרך חדשה וזרה של קביעת ימים נבחרים ושעות-קבלה קצובות לפנים אלי.

דרכו של הגאון מווילנא בקיום מצוות כיבוד אב ואם – הגאון רבי אליהו חסיד מווילנא היה מדקדק מאוד במצוות כיבוד אב ואם. כל אימת שהיה רואה את אביו ואת אימו, קם מכסאו וחלק להם כבוד רב; ולא היה חוזר ויושב אלא לאחר שישבו הם. ועוד היה נוהג הגאון לבוא בכל בוקר לבית הוריו ולברך את אביו ואימו בברכת ''בוקר טוב''. אביו של הגאון (רבי שלמה זלמן) השתדל מצידו שלא להפריע את בנו הדגול בשעת הלימוד שלו. לכן מנע עצמו, ומנע גם את אשתו, מלבקר את רבי אליהו בחדר תלמודו, שלא לגרום לו לביטול תורה אפילו לשעה קצרה. בליל ראשון של חנוכה תקי''ט נפטר אביו של הגאון, ומאז והלאה נהג רבי אליהו לחלוק לאימו הצדקנית אותה מידת כבוד שחלק בשעתו לאביו. ואף האם, בדומה לבעלה, נמנעה במידת האפשר מלבקר את בנה, כדי למנוע ממנו ביטול תורה כלשהו.

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים